מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אבו זאיידה ואח'

גזר דין

1.הנאשמים, ילידי 1979, 1978 ו-1973 בהתאמה, תושבי אבו גוש ועין נקובא, הורשעו, בתום שמיעת ראיות, בעבירות של התפרצות לדירה במטרה לבצע גניבה, גניבתם מתוכה של תכשיטים והחזקת כלי פריצה שנעברו ביום 3.2.09, הכל כמפורט בהכרעת הדין מיום 27.1.10.

בקצירת האומר אציין כי הנאשם מס' 1 הסיע את הנאשמים האחרים לדירה שנפרצה, ואספם משם לאחר מכן כשברשותם שורת תכשיטים מכובדת שגנבו משם.

2.לנאשם מס' 1 ארבע הרשעות קודמות, מהן אחת, משנת 2007, בעבירה של החזקת מכשירי פריצה, בגינה הוטל עליו עונש מאסר מותנה בן 4 חודשים שאינו ניתן להפעלה מהטעם שיובהר להלן.

הרשעתו האחרונה היא מדצבמר 2007 בעבירת איומים.

לנאשם מס' 2 הרשעה קודמת אחת משנת 1999 בעבירות של שוד מזוין ופריצה לבנין שאינו דירה וגניבה ממנו, בגינן נדון ל-18 חודשי מאסר ממש.

לנאשם מס' 3 שלוש הרשעות קודמות בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ותקיפה סתם. הרשעתו האחרונה היא משנת 2007.

3.מבין העבירות נגד הרכוש, חמורה בעיני במיוחד היא העבירה שעניינה התפרצות

לדירת מגוריו של אדם. פגיעתה בתחושת הבטחון שאמור אדם לחוש בביתו –

מבצרו, הינה פגיעה קשה, ומשתרעת הרבה מעבר לנזק הרכושי שנגרם לו בעטיה

של הפריצה. תחושות המועקה והחרדה מלווים את קרבן מעשה ההתפרצות לאורך

זמן, ומותירים בו, לעיתים, צלקות נפשיות לא קלות.

שבעתיים נכונים הדברים לפי שהמעשים נעשו בחבורה, אגב התועדות מוקדמת

והצטיידות בכלי פריצה, וברכב.

על בית המשפט לתת, איפוא, בגזר דינו ביטוי להוקעתה של החברה עבירות אלה, ולהגן עליה מפני מבצעיה על ידי כליאתם לתקופה משמעותית.

4.מתסקירי שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשמים נשואים, אבות לילדים, (שני ילדים לנאשם מס' 1, ארבעה לנאשם מס' 2, וחמישה לנאשם מס' 3) ששהו במעצר בית מלא בקשר לתיק זה תקופה בת 7 חודשים.

לאחר מכן הותר להם לצאת לעבודה.

נאשם מס' 3 לא הצליח למצוא עבודה, בעוד הנאשם מס' 2 נפגע ברגלו בחודש אפריל השנה, בעת שנפל מסולם במקום עבודה בנגריה בעין רפא, נותח ומצוי בחופשת מחלה כשהוא מוגבל בתנועותיו.

הנאשם מס' 1 עובד כעוזר של נהג משאית.

פרנסת משפחותיהם מוטלת עליהם .