מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' חושאן ואיל

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירות מיום 19.11.06. כן הורשע בהוצאת כפל רישיון נהיגה תוך העלמת פסילה בה היה נתון, עבירה מיום 18.11.06. בנוסף הורשע בעבירת שכרות מיום 14.11.06 (תיק מס' 1542/07).

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שרות מבחן והוגשו שני תסקירים הראשון ביום 12.7.10 והשני ביום 3.4.11.

המאשימה עתרה להטלת מאסר בפועל שלא בעבודות שירות, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. הצביעה על חומרת העבירות והפנתה לתסקיר שרות המבחן הראשון שם הומלץ על הטלת מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר השני ועתר להטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ולהקלה בעונש הפסילה. הפנה לעובדה שהנאשם נשוי ואב למשפחה מרובת ילדים, ביניהם ילד חולה, לכך שהנאשם אינו יציב בנפשו וסובל ממגבלות תפיסה והבנה. הדגיש כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו והוא מביע חרטה ולוקח אחריות על מעשיו. הפנה לעברו התעבורתי של הנאשם ולעובדה שהרשעת התעבורה האחרונה הינה משנת 2005.

מטעם הנאשם העידו אביו ואמו אשר הדגישו את חיוניותו של הנאשם בפרנסת המשפחה ובקשר המיוחד עם בנו הצעיר.

בדבריו לעונש מסר הנאשם כי מדובר בטעות שלא תחזור על עצמה והביעה חרטה.

מהתסקיר הראשון עולה כי הנאשם התקשה לקבל אחריות על מעשיו ולא הפנים משמעותם והשלכותיהם. כמו כן לא ביטא כל נזקקות טיפולית, התמקד בעצמו ובמחיר האישי שעלול לשלם במסגרת ההליך המשפטי. לאור האמור לעיל, שירות המבחן סבור כי קיים סיכוי נמוך להפקת תועלת מקשר טיפולי וציין כי קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד והמליץ על ענישה מוחשית לרבות מאסר בפועל.

בהמשך הוגש תסקיר משלים. שרות המבחן התרשם כי לנאשם בעיות הבנה, עם זאת, ביחס לעבירות שבנדון מבין את משמעות מעשיו ומקבל עליהם אחריות. לסיכום, שרות המבחן ממליץ על ענישה מרתיעה והטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי משמעותי, חתימה על התחייבות עצמית ופסילה בפועל קצרה ככל הניתן על מנת שלא לפגוע בפרנסתו.

הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות אשר קבע כי הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

בהפרש של ימים אחדים ביצע הנאשם עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה, עובדה המלמדת על מסוכנות של ממש לציבור המשתמשים בדרך ועל זלזול בהוראות החוק והמשטרה.

הנאשם נוהג משנת 1995 ולחובתו 10 הרשעות תעבורה קודמות ללא עבירות דומות.

ממועד ביצוע העבירה נשוא כתב האישום (19.11.06) ועד היום הנאשם לא שב וביצע עבירות תעבורה.

אלמלא הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות והאמור בתסקיר האחרון, ראוי היה להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

לאחר ששקלתי את מהות העבירות, טענות הצדדים, האמור בתסקירי שרות המבחן ובפרט בתסקיר האחרון, קבלת האחריות, הבעת החרטה, העובדה שמדובר בעבירות ראשונות מסוגן, הודאתו בתחילת ההליך, נסיבותיו האישיות הקשות, הזמן הרב שחלף והעובדה שמאז ועד היום הנאשם לא שב וביצע עבירות תעבורה, אני סבור כי יש להימנע מהטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ער אני להמלצת שרות המבחן להטיל פסילה קצרה ככל הניתן. עם זאת, מדובר בעבירות חמורות המחייבות פסילה ארוכה. בהקשר זה יש לזכור כי רק בגין העבירה של נהיגה בזמן שכרות קיימת חובת פסילה של 24 חודשים ובצירוף העבירות הנוספות יש להטיל פסילה ארוכה יותר. בנסיבות אלו אין מקום להטיל פסילה הקצרה מפסילת המינימום. אם מצאתי לנכון להסתפק בפסילת המינימום, הדבר נובע מהתחשבות בהמלצת שרות המבחן ונסיבות האישיות של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

אני פוסל את הנאשם מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של  24 חודשים בפועל.

תחילת ריצוי הפסילה ביום 28.7.11 שעה 13:00.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו - גם אם פקע תוקפו - במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.