מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' עואבדי

הכרעת דין

1.בתאריך 8/4/06 התקיים משחק כדורגל באצטדיון הכדורגל שבשפרעם (להלן: "האצטדיון"), בין קבוצות משפרעם ומאום אל פאחם.

בסיום המשחק פרצה במקום מהומה, שהצריכה התערבות משטרתית.

לטענת המאשימה, כעולה מכתב האישום שבפניי, השתתף הנאשם במהומה ויידה אבנים לעבר השוטרים ולעבר חברי הנהלה של קבוצת שפרעם וכאשר הודיעו לו השוטרים רועי תמיר (להלן: "רועי") וישראל דוידוביץ (להלן "ישראל") כי הוא עצור, דחף הנאשם את ישראל ואת רועי ולרועי אף נתן אגרופים ובעיטות וכתוצאה מכך נגרמה לרועי פריקה קדמית של כתף שמאל ונקבעו לו 20% נכות.

בשל התנהגותו האמורה של הנאשם ותוצאותיה, יוחס לנאשם ביצוע עבירות לפי סעיפים 216 (א) (4), 273 ו- 333 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בישיבת ההקראה הודה הנאשם כי נכח באצטדיון אולם כפר בטענות כי השליך אבנים, כי תקף שוטרים וכי גרם לרועי חבלה. לטענתו, לאחר שהשוטרים תפסו אותו ואזקו אותו, על לא עוול בכפו, רק משום שהיה במקום, השוטרים הביאו אותו לתוך המגרש ושם הם היכו אותו קשות ועל כך הוא הגיש תלונה למח"ש.

3.בעקבות כפירתו של הנאשם הביאו הצדדים את עדיהם ואת שאר ראיותיהם.

מטעם המאשימה העידו רס"מ דורון צסנה (להלן: "דורון"), רס"מ שלומי מרום (להלן: "שלומי"), רועי, ישראל, רס"ר לילך אטיאס (להלן: "לילך"), רפ"ק שמעון עבו (להלן: "שמעון") ורס"ב עבד אמיר (להלן: "אמיר").

ראוי לציין שכל עדי התביעה הם אנשי משטרה. ששה מהם – דורון, שלומי, רועי , ישראל,

לילך ושמעון - נטלו חלק באירוע והיו עדי ראיה למה שאירע ואלו אמיר הינו חוקר, שגבה את הודעתו של הנאשם.

כן הוגשו מטעם המאשימה שורה של מסמכים, כמפורט להלן: דו"ח פעולה שכתב דורון (מוצג ת/1), דו"ח מעצרו של הנאשם, שמולא ע"י דורון (מוצג ת/2), דו"ח פעולה שכתב שלומי (מוצג ת/3), תעודת חדר מיון של רועי , מיום 8/4/06, (מוצג ת/4), 8 תעודות רפואיות שניתנו לרועי (מוצג ת/5), הודעת המל"ל מ- 21/1/07 על החלטת הועדה הרפואית לקבוע לרועי נכות זמנית בשיעור של 20% (מוצג ת/6), הודעתו של ישראל מיום 3/6/07 (מוצג ת/7), דו"ח פעולה שכתבה לילך (מוצג ת/8), דו"ח פעולה שכתב שמעון (מוצג ת/9), שרטוט של זירת האירוע שערך שמעון בישיבת יום 29/10/09 (מוצג ת/10), הודעת הנאשם מיום 8/4/06 (בהודעה נרשם בטעות 8/3/06) (מוצג ת/11), דו"ח פעולה שכתב שרון (מוצג ת/12) והודעת הנאשם במח"ש (מוצג ת/13).

מטעם ההגנה העיד רק הנאשם, שבחר להעיד לאחר שהוסברו לו זכויותיו לפי סעיף 161 לחסד"פ. כן הוגשו כראיות מטעם ההגנה המסמכים הבאים: הודעתו של רועי מיום 3/6/07 (מוצג נ/1), דו"ח פעולה שכתב רועי ב- 17/4/06 (מוצג נ/2), בקשה להארכת מעצרו של הנאשם שהוגשה לביהמ"ש ב- 9/4/06 (מוצג נ/3) ופרוטוקול הדיון בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם (מוצג נ/4).

4.ראוי לציין שבישיבת יום 26/4/10, שהיתה קבועה לסיום הוכחות הצדדים, חזר בו הנאשם מהכפירה והודה בעובדות שפורטו בכתב האישום, זאת במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים. בעקבות הודאתו הורשע הנאשם. מאחר והסדר הטיעון כלל הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ולאור גילו של הנאשם, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו.

בתאריך 5/7/10 התקבל תסקיר בעניינו. מאחר ומהתסקיר עלה כי הנאשם אינו מקבל אחריות על ביצוע העבירות בהן הודה הנאשם והורשע וטען כי לא עשה את המיוחס לו בכתב האישום ולאחר שבישיבת יום 13/7/10, כשנשאל מדוע אמר לקצינת המבחן שאינו מודה, השיב "בגלל שאני לא עשיתי", ביטלתי את הרשעתו של הנאשם והצדדים המשיכו בהבאת ראיותיהם.

5.לאחר שבחנתי בחון היטב את העדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי, אני קובע כי עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם נטל חלק בהתפרעות שאירעה לאחר סיום משחק הכדורגל והשתתף בידוי אבנים לעבר שוטרי היס"מ שהגיעו למקום כדי להשליט סדר וכאשר השוטרים רועי וישראל ניסו לעצרו הוא תקף אותם בדחיפות ובאגרופים. כך עולה מעדויות השוטרים שהעידו בפניי, שהשאירו עליי רושם אמין ואין לי כל סיבה לפקפק באמינות הגירסאות שמסרו, למרות שפה ושם התגלו סתירות בדבריהם, אולם מדובר בסתירות לא מהותיות.

שונה המצב לגבי אישומו של הנאשם בגרימת החבלה לרועי (פריקת כתפו השמאלית). כפי שעולה מעדויות השוטרים שנכחו באירוע (ראה עדויותיהם + דוחות הפעולה של השוטרים דורון, שלומי, לילך ושמעון) לא רק הנאשם תקף את השוטרים רועי וישראל, אלא גם קבוצת אנשים שהיתה במקום וניסתה לחלץ את הנאשם מידי השוטרים, ולכן אין להוציא מכלל אפשרות שהחבלה בכתף נגרמה לרועי ממעשי התקיפה של האחרים.

ראוי לציין שתמיכה בגירסאות השוטרים באשר להתנהגותו של הנאשם ניתן למצוא גם בעובדה שבמעמד מעצרו, כאשר הודע לו כי הוא עצור בחשד לתקיפת שוטרים וגרימת נזק לרכב, הוא הגיב באמירה "אני מצטער", כמצויין בדו"ח המעצר (מוצג ת/2). אדם שלא עשה דבר אינו מגיב באמירה "אני מצטער".

זאת ועוד, בעדותו בפניי הודה הנאשם כי עת רצו לעצור אותו, הוא דחף שוטר. הוא אמנם טען כי עשה זאת בתגובה לכך שהשוטר דחף אותו ואף טען כי שוטר נגח בו בראש, אולם אינני מאמין לו בעניין זה. ככלל, הנאשם עשה עליי רושם בלתי אמין.

זאת ועוד, ראוי לציין כי למרות שהיו עדים רבים לאירוע – מלבד השוטרים - ולמרות שבישיבת יום 17/12/09 אמר הסניגור כי מטעם ההגנה יעידו הנאשם ועוד שניים או שלושה עדים, לא טרחה ההגנה להביא עדים, והדבר אומר דרשני.

6.סיכומו של דבר, לאור האמור בסעיף 5 דלעיל, אני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מביצוע העבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין ומרשיע אותו בביצוע עבירות לפי סעיפים 216 (א) (4) ו- 273 לחוק העונשין.