מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' זהראלדין

החלטה

אני מורה לחדש ההליכים בתיק, כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם שבפניי הורשע ביום 21/4/05 בביצוע שתי עבירות לפי סעיף 379 + 382 (ב) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") לאחר שהודה כי בתאריך 23/2/04 סטר לאשתו בפניה וביום 24/2/04 לפת אותה בכתפה. לאחר שהודה הופנה הנאשם לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינו. תסקיר לא ניתן משום שהנאשם לא התייצב בשירות המבחן ולמעשה "עקבותיו נעלמו". ההליכים בתיק הותלו וחודשו רק היום מאחר שהנאשם התייצב לצורך דיון בבקשה שהוא הגיש לביטול תנאים מגבילים בהם היה משוחרר במסגרת החלטה שניתנה בתיק ב.ש. 2061/04.

למרות עברו הנקי של הנאשם, הזמן הרב שחלף מאז בוצעו העבירות (למעלה משש שנים) והעובדה שמעשי התקיפה היו ברף הנמוך של עבירות התקיפה, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש שיכלול מאסר בפועל. אין אני יכול שלא להביע את תמיהתי על כך, שכן בתיקים בהם מדובר בעבירות חמורות יותר, כאשר לנאשמים הרשעות קודמות והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד לגזירת הדין קצר בהרבה, לא תמיד טורחת המאשימה לבקש הטלת מאסר בפועל. אין אני יכול להשתחרר מההרגשה שמאחורי עמדת ב"כ המאשימה, עומד הרצון להעניש את הנאשם על כך שנעלמו עקבותיו לתקופה ארוכה.

סבורני כי לאור מהות העבירות, נסיבות ביצוען, עברו הנקי, העובדה שהנאשם והמתלוננת חיים היום בנפרד, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וכל שאר הנסיבות, די בהטלת עונש הצופה פני עתיד.

אשר על כן, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

*חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח, להימנע מלעבור כל עבירה של אלימות פיזית תוך 3 שנים מהיום, או 15 ימי מאסר תמורתה.

*מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה של אלימות פיזית מסוג פשע ויורשע עליה.

*לאור העובדה שההליכים בתיק זה הסתיימו, אני קובע כי תנאי השחרור שנקבעו בתיק ב.ש. 2061/04, מבוטלים, החל מהיום.

*הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: