מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' אבו סאלח

החלטה

סעיף 165 לחוק הסדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 קובע כדלקמן :

"בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מרא ש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה".

המאשימה מבקשת להביא עדות הזמה לעדותו של עד ההגנה, בוחן התנועה וולמרק רפי, אשר בחוות דעתו קבע, כי הגורם לתאונה הינה נהגת הרכב המעורב אשר החלה בעקיפת רכב הנאשם מבלי לתת את דעתה לכך שהחל בפנייה שמאלה לעבר המצפה ולא כפי שנטען בכתב האישום.

הסניגור המלומד התנגד לבקשת המאשימה, וטען בתגובתו שאין מדובר במקרה דנן בהבאת עדות הזמה עקב טעות כנה ובלתי נמנעת של התביעה או עקב טענה מפתיעה מצד הנאשם, אלא לכל היותר מדובר " במחדל חקירתי, שבגינו מבקשת התביעה לערוך מקצה שיפורים, דבר שאינו משמר את מטרת החקיקה..." על כן טען הסניגור "השימוש במונח "עדות הזמה" הינו שגוי ואף לא ראוי".

בע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מיסדי חדרה, פ"ד ד' 780 ,776 קובע השופט זילברג:

"כלל גדול הוא בדין: המתחיל בראיות אומרים לו: גמור, והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן... כלומר: להגישן 'חבילה אחת' תוך פרשת הראיות שלו, ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן לאחר סיום פרשת יריבו".

כאשר נטל ההוכחה מוטל על תובע אין מתירים לו לפלג ולשייר את מקצת ראיותיו עד לסיום פרשת יריבו (ראה דברי השופט זלברג בע"א 73/49 ; שם ע' 780, ע"א 232/59 בסוביץ נ' גפן פ"ד יד' 2138 ,2136), אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד (ראה ע"א 207/51 "אגד" נ' ברנדס, פ"ד ו' .(1100, 1089)

המבחן שביהמ"ש צריך לבחון הוא כפי שנקבע בת.פ. (חיפה) 114/01 מ"י נ' סבאח, שם קבע כב' השופט רון שפירא את הדברים הבאים :

"השאלה העיקרית אותה צריך בית המשפט לבחון הינה האם היה דבר מה בעדות ההגנה שיש בו כדי להפתיע את התביעה והוא שיאפשר לה להביא את ראיותיה לאותו עניין על מנת לסותרו.

המבחן הראוי לבחינת סוגיה זו היא מבחן הציפיות הנפוץ כל כ ך במחוזות י נו ויפה גם לעניין זה בשימוש במבחן הציפיות יש לשאול אם כן, האם יכלה התביעה לצפות את דרך מהלכה של ההגנה , האם הראיות שעלו מעדויות ההגנה הן ראיות שהיו צפויות לעלות - אם כפועל יוצא מהראיות שעלו בפרשת התביעה ואם בכלל. כמובן, שאין המדובר בידיעה פרטנית וממוקדת שהרי אז מתייתר המשפט כשכל צד צופה מהלכו המדויק של חברו, אלא בידיעה כללית כזו המסכלת את אלמנט ההפתעה".

יישום ההלכה למקרה שלפנינו, מביא אותי למסקנה, כי דין בקשת המדינה להידחות.

הטעם בבקשה להבאת עדות הזמה הינה כי חוות הדעת של מומחה ההגנה לא הייתה מונחת בפני הבוחן והיא נמסרה לו רק אחרי שסיים את עדותו. עם כל הכבוד אין בכך כדי להצדיק הבאת עדות הזמה לעדות מומחה ההגנה. אין בבקשה טענה כי יש בחוות הדעת של מומחה ההגנה טענה או טענות שהמדינה לא יכלה לצפותן מראש.

במצב דברים זה אינני מתיר הבאת עדות הזמה על ידי המאשימה.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב בכר, שופט

החלטה

המאשימה תגיש סיכומיה תוך 30 יום מהיום.

הסניגור יגיש סיכומיו תוך 30 יום מיום קבלת סיכומי המאשימה.

קובע למתן הכרעת דין ביום 20.10.10 שעה 13.00.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.