מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל נ' חדד

גזר דין

1.הנאשם, יליד שנת 1984, הודה ביום 16.9.2009 בעבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין באירוע מיום 11.9.07. כמו כן, הנאשם צירף תיק נוסף (פ"א 34114/08 של תחנת אריאל) והורשע בעבירות של תגרה במקום ציבורי, נסיון לתקיפה סתם ואחזקת סכין באירוע מיום 26.7.2008.

2.בהתאם להסדר הטיעון, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן לענין הענישה הראויה, לרבות בחינת הארכת המאסר על תנאי בן ששת החודשים התלוי ועומד כנגדו, כמו גם אפשרות טיפולית או פיקוח, כאשר עמדת המאשימה, כעולה מפרוטוקול יום 16.9.09, כי המאשימה עומדת על הפעלת המאסר על תנאי והשתת עונש של מאסר בעבודות שירות.

3.שירות המבחן הגיש תסקירים בעניינו של הנאשם, כאשר בתסקיר הראשון הציע שירות המבחן לנאשם קשר טיפולי עם השירות במסגרת קבוצה טיפולית אשר מיועדת לבחורים צעירים ואשר מטרתה לבחון לעומק דפוסי התנהגות מכשילים, עבודה על טכניקות בשליטה על כעסים כמו גם על הרחבת אלטרנטיבות התגובה בעתיד. הנאשם נתן הסכמתו להשתתף בקבוצת טיפול, כאמור, אך מסתבר כי לאחר שלושה מפגשים הפסיק את השתתפותו בקבוצה.

הנאשם אף אמר לשירות המבחן כי כיום הוא משקיע את מירב מאמציו לקידום העסק שלו ואינו חש צורך בקשר הטיפולי וכי התרשמות שירות המבחן הינה כי קיימת רגיעה בהתנהגותו, בין היתר, בשל השפעת ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

4.המלצת שירות המבחן היתה כי ינתן צו של"צ בהיקף של 220 שעות והארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו.

5.בישיבת יום 5.5.2020 טענו הצדדים לענין הענישה הראויה. יצויין, כי בפתח הדיון טענה ב"כ המאשימה כי קיים פער בין המלצת שירות המבחן לבין האמור בתסקיר, אך יחד עם זאת היא עותרת לחידוש המאסר המותנה וכן הטלת קנס וצו להשמדת המוצגים ואף לחייבו בחתימה על כתב התחייבות. לעמדה זו הסכימה הסניגורית ואף הודתה לב"כ המאשימה על עמדתה זו.

אלא שבשלב זה, לאחר שהנאשם אמר את דבריו, קמה ב"כ המאשימה וביקשה לשנות את עמדתה העונשית באופן שביהמ"ש יפעיל את עונש המאסר המותנה ויגזר על הנאשם עונש של מאסר בתיק זה אשר ירוצו שניהם בדרך של עבודות שירות.

נימוקה של ב"כ המאשימה לשינוי בעמדה היה בכך שהעבירה שבוצעה בתיק זה נעשתה כ- 4 חודשים לאחר שביהמ"ש הטיל על הנאשם את עונש המאסר המותנה.

ב"כ הנאשם, בשלב הזה, מחתה, בצדק, על ההתנהלות המאשימה אשר חזרה בה מטיעוניה לעונש וביקשה כי ביהמ"ש יאשר את המלצת שירות המבחן וכל זאת נוכח נסיבות חייו הקשות של הנאשם, כעולה מהתסקיר מיום 3.1.2010.

6.לנאשם, כאמור, הרשעה בתיק 2946/06 (בימ"ש שלום כפ"ס), בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ובעבירה של איומים באירוע מיום 29.6.04. כמו כן, הורשע הנאשם בשנת 2007 בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי באירוע מיום 27.12.2003.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של ביהמ"ש ואף ביקש לצרף תיק נוסף ובכך אף חסך זמן שיפוטי עתידי.

7.שירות המבחן, אשר כאמור בחן את עניינו של הנאשם ונסיבותיו, המליץ על אף שהנאשם הפסיק את השתתפותו בקבוצה, לילך בדרך של של"צ והארכת המאסר על תנאי, שכן לטעמם הנאשם בעיתוי הנוכחי משקיע את כל מאמציו בתפקוד תקין של העסק בעבודתו וכן קיימת רגיעה בהתנהגותו.

אציין אף את דבריה של אם הנאשם, לפיה לאחר האסון שפקד את המשפחה, נטל הנאשם על עצמו את האחריות לניהול הבית ובכך ביטא את אחריותו כלפי כל הסובבים אותו.

8.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.אני מחדש את עונש המאסר המותנה אשר הוטל על הנאשם בתיק 2946/06 של בימ"ש זה, בן 6 החודשים לתקופה של שנתיים מהיום.

ב.אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום.

ג.הנאשם יבצע תכנית של"צ בהיקף של 220 שעות במסגרת פנימית "עלומים" בהתאם לקביעת שירות המבחן.

ד.הנאשם יחתום על כתב התחייבות להמנע מעבירות בהן הורשע.

סכום ההתחייבות – 3,600 ₪ לתקופה של שנתיים מהיום. לא תחתם ההתחייבות יאסר ל- 7 ימים.