מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' שלום ואח'

הכרעת דין

הנאשם הואשם בתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז-1977, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז-1977, בנהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961, בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961, בנהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970 ובנהיגה ללא רישיון רכב תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961.

לאחר שמיעת סיכומי הצדדים בעל פה, ב"כ המאשימה, עו"ד דקלה לוי, התייצבה בפני בית המשפט מאוחר יותר באותו יום והודיעה לבית המשפט שהמאשימה חוזרת בה מהאישום בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. מעבר לנדרש אציין, כפי שהערתי למאשימה בעת הסיכומים בעל פה, שלא הוצגו בפני בית המשפט ראיות להוכחות יסודות העבירה. לאור חזרת המאשימה מן האישום, הנני מזכה את הנאשם מהעבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961.

לעומת זאת, הנאשם הודה באמרתו במשטרה (ת/1) ובדו"ח המעצר (ת/2) שהוא בלתי מורשה לנהיגה, שאין לו ביטוח תקף או רישיון רכב תקף. למותר לציין, שאדם בלתי מורשה לנהיגה הנוהג ברכב, ממילא נוהג ללא ביטוח תקף אף אם הביטוח שולם. ב"כ הנאשם הודיעה לבית המשפט בסיכומיה בעל פה (ע' 29 לפרוטוקול שורה 18) ש"אין מחלוקת" שהנאשם עבר את העבירות הקשורות לנהיגה ללא רישיונות וביטוח. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961, בנהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970 ובנהיגה ללא רישיון רכב תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961.

לעניין העבירה של תקיפת שוטר, ע"ת 1, אופיר אזרן, העיד שהנאשם ירד מרכבו והחל לברוח כשהעד רודף אחריו ברגל. בהגיע הנאשם למרחק של כ-30 מטר מרכבו, העד, שלבש מדי משטרה, תפס את הנאשם עם ידו באזור הכתף. הנאשם הכה את ידו של השוטר והשתחרר מאחיזתו. השוטר המשיך לרדוף אחרי הנאשם ושוב הצליח לאחוז בחולצה או בכתף של הנאשם. הנאשם שוב הכה את ידו של השוטר או הכה בחזהו של השוטר כדי להשתחרר מאחיזת העד. או אז, הצטרף לעד גם השוטר אליאל בן אמו (ע"ת 2) ושני השוטרים יחד הצליחו להשתלט על הנאשם ולהובילו לניידת (ע' 9 לפרוטוקול שורות 23 -28).

חרף האמור, על פי גרסתו של ע"ת 1 בהודעתו, העד תפס את חולצתו של הנאשם מאחור, הנאשם הסתובב ודחף את העד לאחור עם שתי ידיו לכיוון חזהו (ע' 10 לפרוטוקול שורות 22 - 24).

בחקירה נגדית העד נשאל לגבי הסתירה בתיאור המקרה בחקירה ראשית, לפיו בפעם הראשונה הנאשם הכה את ידו של העד והשתחרר לבין גרסת העד בהודעתו שהנאשם הסתובב ודחף את העד לאחור.

"ש. אתה חוזר בך ממה שהעדת בעדות הראשית שהיו שני אגרופים?

ת. חוזר בי. מה שכתוב הוא הנכון."

(ע' 13 לפרוטוקול שורה 33 - ע' 14 לפרוטוקול שורה 1).

גרסת ע"ת 2, רס"ר אליאל בן אמו, גם עומדת בסתירה לעדותו של ע"ת 1, לגבי נסיבות התקיפה. על פי גרסת ע"ת 2, הנאשם לא ירד מרכבו וברח כשע"ת 1 רודף אחריו. אדרבא, השוטרים הגיעו לרכב הנאשם וביקשו ממנו להזדהות ולהציג מסמכים. הנאשם סירב לבקשת השוטרים ו -"התרעם, התלהם ודיבר בצורה בוטה (ע' 15 לפרוטוקול שורה 19). "אחרי דין ודברים הנהג (הנאשם ד.פ.) דחף את השוטר (ע"ת 1 ד.פ.) [כנ"ל שורות 21 - 22). השוטר (ע"ת 1) הודיע לנאשם שהוא עצור והעד סייע ל-ע"ת 1 בהשתלטות על הנאשם ובאזוקו.

הנאשם באמרתו (ת/1) טען שבעת שהחנה את רכבו במשתלה פתאום הגיעו שוטרים בריצה והחלו להכותו. לאחר מכן נודע לו שהשוטרים קיבלו התראה על מחבל שנוסע באותו צבע רכב. (ת/1 שורות 7 -8). באמרתו הכחיש הנאשם שתקף את השוטרים.

בעדותו הראשית העיד הנאשם שפתאום " מישהו תופס אותי מאחורה ומושך אותי לכיוון הרצפה. הסתובבתי אליו והדפתי אותו" (ע' 18 לפרוטוקול שורות 28 - 29).

למותר לציין, שיש סתירות של ממש בעדויות עדי התביעה לגבי נסיבות התקיפה. על פי ע"ת 1, הנאשם היה בבריחה מהשוטרים והעד תפס את הנאשם כדי למנוע את מנוסתו. ע"ת 1 העיד על שני מקרים של תקיפה בעדותו הראשית כשלפחות באחד מהמקרים (ועל פי עדותו גם ייתכן במקרה השני) התקיפה התבטאה בכך שהנאשם הכה את ידו של העד.

לעומת זאת, על פי גרסת ע"ת 2, הנאשם היה סמוך לרכבו ולא בבריחה בעת התקיפה. על פי גרסה זו, הנאשם תקף את ע"ת 1 במהלך ויכוח עם השוטר בעקבות הדרישה שיזדהה ויציג מסמכים. התקיפה התבטאה בכך שהנאשם דחף את ע"ת 1 בחזה עם ידיו. אין כל אזכור בעדותו של ע"ת 2 לשני אירועי תקיפה או לכך שהנאשם הכה את ידו של ע"ת 1.

הנאשם הכחיש שהיה בבריחה או שהבחין בשוטרים מתקרבים אליו. הוא מודה שהוא הדף את ע"ת 1 עם ידיו, אך על פי גרסתו מדובר במעין תגובה ספונטנית למצב בו אדם פתאום מרגיש שאחר, שלא הבחין בו, תופס את כתפו מאחור ומושכו לכיוון הקרקע.

הנני מודע לכך שייתכן שהסתירות בעדויות השוטרים יסודן בזמן שחלף מאז האירועים נשוא כתב האישום. גם אציין, שהנאשם לא עשה עלי רושם אמין במיוחד. יחד עם זאת, נטל השכנוע רובץ על כתפי המאשימה. בהתחשב בסתירות בעדויות המאשימה לגבי דרך התקיפה ונסיבותיה , הגעתי למסקנה שיש לזכות את הנאשם מהעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ולו רק מחמת הספק.

לגבי העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, יש שני היבטים במקרה דנן. ההיבט הראשון מתייחס לטענת המאשימה שהנאשם הבחין בסימון השוטר להעמיד את רכבו בצד הדרך, אך התעלם מהשוטרים ופנה ימינה למשתלה בניסיון להתחמק ולברוח מהשוטרים. ההיבט האחר מתייחס להתנהגות הנאשם אחרי שהשוטרים הגיעו אליו ועצרוהו.

ע"ת 1, אופיר אזרן, העיד שהוא עמד מחוץ לניידת, יחד עם ע"ת 2, בפיקוח על תמרור עצור ב-37. הנאשם לא ציית לתמרור העצור והרכב בו נהג הנאשם היה ללא לוחית זיהוי קדמית. העד, לבוש מדי משטרה, נכנס לתוך הכביש וסימן לרכב הנאשם לעמוד בצד. הנאשם במקום לעמוד בצד פנה ימינה למשתלה. או אז, ירד מרכבו והחל לברוח מהמקום כשהעד רודף אחריו. השוטרים נאלצו להשתלט על הנאשם בכוח ולאזוק את ידיו. הנאשם קילל, השתולל והתפרע (ע' 9 לפרוטוקול שורות 22 -29 ו-ע' 10 לפרוטוקול שורה 19). בתשובה לשאלה בחקירה נגדית, השיב העד שבעת שהוא סימן לנאשם לעצור , הנאשם היה במרחק של 30 מטר ממנו ומתקרב אליו (ע' 13 לפרוטוקול שורות 19 -20). לבקשת ב"כ הנאשם העד שרטט את הצומת (נ/1).

ע"ת 2, רס"ר אליאל בן אמו, העיד שרכב הנאשם היה ללא לוחית רישוי קדמית ושהנאשם לא ציית לתמרור העצור בצומת. השוטרים סימנו לרכב הנאשם לעצור בצד אך הוא פנה ימינה בניסיון לברוח מהשוטרים. השוטר העיד על קללות וניבולי פה של הנאשם והצטרף ל-ע"ת 1 כדי לסייע לו להשתלט על הנאשם ולאזוק אותו (ע' 15 לפרוטוקול שורות 14 - 24).