מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' סניץ

בפני

שופט יחזקאל ברקלי

הכרעת דין

1.הנאשם מואשם בתקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.לפי כתב האישום, הנאשם קפץ על המתלונן, קצין צה"ל, ודחפו לאחור. האירוע התרחש בעת הפגנה של תושבים מקומיים וישראלים נגד גדר המערכת (להלן: "המתלונן").

3.     אין מחלוקת שהמתלונן הוא עובד ציבור. כמו כן אינני דן בשאלת ההגנה אם מדובר בשטח צבאי סגור אם לאו. התשובה לשאלה זו אינה מעלה ואינה מורידה, כיוון שבכל מקרה אסור לנאשם לתקוף את המתלונן. בענייננו די להוכיח שהנאשם דחף את המתלונן שלא בהסכמתו כדי לקיים את דרישת עבירת התקיפה כמוגדר בסעיף 378 לחוק העונשין.

4.      מטעם המאשימה העידו שבעה עדים: המתלונן, שלושה עדי ראייה לתקיפה ועוד שלושה עדים שפעולותיהם קשורות לחקירה. מטעם ההגנה העיד הנאשם ועוד שלושה עדים שהעידו כי לא ראו את הנאשם תוקף.

5.     בעדותם של עדי התביעה היו סתירות קלות בתיאור הזווית שבה עמדו המתלונן והנאשם, אך סתירות אלה בטלות בשישים ואין בהן לבטל כליל את עדותם.

6.     הנאשם מודה שהוא ניגש למתלונן ודיבר עמו. הוא טוען שהמתלונן דחף אותו ומכחיש שהוא דחף את המתלונן.

7.   אחד מעדי ההגנה הוא צלם עיתונות, והוא סיפר כי תיעד את ההפגנה במצלמת וידאו. הדיסק שעליו הצילום הוגש וסומן נ/5 (להלן: "הצלם" או "הדיסק").

8.     הצלם העיד שהוא לא ערך את הדיסק במעבדה, אבל אישר שהוא צילם את האירוע לסירוגין ולא באופן רציף, על פי שיקול דעתו. עובדה זו נראית בבירור לצופה.

9.    מצפייה בדיסק בשלמותו אני למד שהצילומים התרכזו במתלונן ובמפגינים, שסבבו אישה לבושה בשמלת כלה (להלן: "הכלה").