מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' אלגריסי 13 ינואר 2014

הכרעת דין

הרקע וההליך

1.הנאשם מואשם בעבירת החזקת סכין, בכך שביום 2.4.08 סמוך לשעה 15:20 במחסום מכבים, הוא החזיק סכין ברכבו, ולא הוכיח כי החזיקהּ למטרה כשרה.

לאחר שהנאשם כפר במיוחס לו בטענה כי קנה את הסכין למטרה כשרה לשימוש במילואים, התיק נקבע להוכחות, אך בפתח ישיבת ההוכחות הודיע הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון בו הודה הנאשם במיוחס לו, עפ"י ההסדר נקבע כי העבירה בוצעה, והדיון נדחה לצורך הגשת לשם הגשת תסקיר שירות המבחן שיבחן את אי ההרשעה. במועד נוסף, לאחר טיעוני הצדדים לעונש, התקבלה המלצת שירות המבחן והנאשם נדון ל-160 שעות של"צ ללא הרשעה.

בערעור על קולת העונש שהגישה המאשימה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בע"פ 31314-10-11 טען הנאשם כי החזקת הסכין נועדה למטרה כשרה וכי הודה בביצועה, רק משום שסבר שלא יורשע. בנסיבות אלו הסכימה המאשימה לקבל את בקשתו לחזור בו מהודייתו ולהחזיר התיק למותב זה לצורך בחינת שאלת "הכשרות להחזקת הסכין", דהיינו האם החזקת הסכין היתה למטרה כשרה (ראה עמ' 3 סעיף ט' לפסה"ד בערעור), והתיק נקבע שוב לשמיעת תשובת הנאשם ואח"כ להוכחות .

בתשובתו הנוספת לכתב האישום מיום 29.1.12 הודה הנאשם, כי הסכין נמצאה ברכבו, לאחר שרכשה יום קודם לכן בעיר העתיקה בירושלים ונועדה למטרה כשרה, לשימוש במילואים, אליהם זומן כשבועיים לאחר הארוע, אך הוא שכחה ברכבו.

בסיכומיו, העלה הסנגור טענה נוספת שלא במסגרת השאלה שהותרה לדיון בערעור, בדבר אי חוקיות החיפוש ברכב, לפיה השוטר רס"ר ג'ובאני ביצע את החיפוש ללא שחשד כי הנאשם ביצע עבירה (ראה עמ' 9 ש' 15 לפרו' מיום 16.4.12) וגם לא רשם בדו"ח שערך כי התעורר אצלו חשד. לטענת הסניגור מאחר ולפי סעיף 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח חדש תשכ"ט – 1969, סמכות שוטר לערוך חיפוש קמה כשקיים יסוד סביר לחשש כי החשוד מסתיר חפץ, אזי בהעדרה קיימת אי חוקיות בהשגת הסכין כראיה, המצדיקה פסילת הראיה לאור הלכת יששכרוב, והסנגור גם הפנה לרע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל, שם קבע בית המשפט העליון כי במקרה של תפיסת סכין במסגרת חיפוש שלא כדין, גוברת זכות הנאשם להליך הוגן על האינטרס הציבורי של מניעת עבירות.

ראיות המאשימה

רס"ר ג'ובאני אהוד, שוטר סיור וסייר שביצע בידוקים לאיתור טובין המוחזקים בניגוד לחוק במחסום מכבים, בו נעצר הנאשם, עצר ביום 2.4.08 את הנאשם שנסע ברכבו מכיוון עופר לצומת שילת, ערך חיפוש ברכבו לאחר שקיבל את הסכמתו, ובחיפוש הבחין בתחילה בסכין עץ משוננת במגירת האכסון שבדלת, שאינה נשואת אישום זה (ראה עמ' 8 ש' 5-9 לפרו' הדיון מיום 16.4.12), ומקל מעץ מתחת לתא המושב שליד הנהג (ראה עמ' 6 ש' 21-24 לפרו'), שלדברי הנאשם היה חלק ממעדר, ובתא המאפרה מצא את הסכין נשוא כתב האישום ת/1, (ראה עמ 8 ש' 9 לפרו'), ורק אותה תפס.

השוטר העיד בביהמ"ש כי בתגובה למציאת הסכין הנאשם: "דיבר איתי על מילואים. שהוא צריך לבצע בעוד מס' שבועות, דיבר איתי על עצם הנסיעה בכביש 443" (ראה עמ' 8 ש' 13-17 לפרו'), ובדו"ח פעולה שערך - ת/3, כתב השוטר:

"בהמשך החיפוש נמצאה סכין כסופה בתא המאפרה. הסכין היתה מתקבעת וקפיצית. שאלתיו: "למי זה שייך? ולאיזה צורך זה משמש?". זה השיב: שהינו שלו ורכשה אתמול ממזרח ירושלים והיא תשמש אותו במהלך המילואים, להם יקרא בעוד שלושה שבועות. עוד אמר כי בתוקף נסיעתו בציר-443 הוא מחזיק בה".

(ההדגשה שלי א.ז)

ראה: ת/3 עמ' 2 ש' 7-9.

כן אמר השוטר בחקירתו הנגדית כי אינו זוכר אם הציג לנאשם תעודת שוטר, לא זכר אם עלה חשד כלשהו כלפי הנאשם, ורק הבהיר כי בתוקף תפקידו כ"בודק במחסום כפי שאמרתי - החזקות שאינן עפ"י חוק" ביקש לעשות חיפוש ברכב (ראה עמ' 9 ש' 6-15 לפרו'), קיבל את הסכמת הנאשם לכך, מצא בחיפוש את הסכין דנן, ומתגובת הנאשם נוכח הבין "שיש פה עבירה" (שם ש' 19 לפרו'), לכן תפס סכין זו, ולא את האחרות.

גרסת הנאשם

הנאשם העיד כי בדרכו למודיעין לאחר המחסום הצבאי פנה אליו השוטר: "עמדה ניידת הוא קפץ לי השוטר לכביש, ביקש ממני לעצור ..." (ראה עמ' 12 ש' 10-11 לפרו') והעיד כי הסיבה להחזקת הסכין היתה צאתו למילואים:

"קניתי את הסכין יום לפני זה במזרח ירושלים בעיר העתיקה, זו סכין ש.. אני הייתי בכותל, עברתי דרך השווקים שם, מוכרים את זה על הרצפה, אדם יושב על השטיח ומוכר סכינים, קניתי אותה יום לפני זה למילואים... אני רס"ר במילואים..אתה משפצר את הנזק, חותך חבלים, יש אלף ואחד דברים שאתה יכול לעשות אתה."

(ההדגשה שלי א.ז.)

ראה: עמ' 12 ש' 18-29 לפרו' מיום 16.4.12.