מ.י. יחידת תביעות ש"י נ' אבו סנינה

גזר דין

הרקע

1.ביום 30/6/10 הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בשימוש במסמך מזוייף עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.נסיבות המקרה תוארו בפירוט בהכרעת הדין ולכן אסתפק ואומר שמדובר בהצגת תעודת ביטוח חובה לרכב שחותמת הבנק המופיעה עליה להוכחת התשלום מזוייפת.

התסקיר

3.בעקבות ההרשעה נשלח הנאשם לשירות המבחן והיום מונח לפניי תסקיר מתאריך 4/5/11. מהתסקיר עולה כי מדובר באדם נורמטיבי שזוהי לו העבירה הראשונה. אומנם, הנאשם דבק בגרסתו שנדחתה על ידי אבל ההליך המשפטי מהווה לגביו גורם מרתיע. שירות המבחן ממליץ להטיל עליו שירות לתועלת הציבור בתוספת מאסר על תנאי.

עמדת הצדדים

4.המאשימה מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן לשל"צ בצירוף מאסר מותנה וקנס.

5.הסנגור מבקש שלא ללכת בדרך המוצעת ע"י שירות המבחן. העובדה שהנאשם מאמין בחפותו גם לאחר הכרעת הדין אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. לטעמו, די במאסר מותנה. השל"צ מתאים למקרה של אי הרשעה וזה לא המקרה שלפנינו.

דיון

6.מדובר באדם המורשע לראשונה בחייו. לא שוכנעתי שיש לסטות מהכלל שבהרשעה הראשונה אין ממצים עמו את הדין. מטעם זה, אני גוזר עונש הצופה פני עתיד בצורת מאסר מותנה והתחייבות ועונש מוחשי בצורת קנס.

סיכום

7.אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר על תנאי של שישה חודשים, שיופעל אם יעבור הנאשם תוך שלוש שנים מהיום על סעיף 420 לחוק העונשין.

ב.חתימה על התחייבות ע"ס 10,000 ₪, להימנע מלבצע את העבירות הנ"ל למשך שנה, או 7 ימי מאסר אם לא יחתום על ההתחייבות תוך יומיים מהיום.

ג.תשלום קנס של 6,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים, החל מיום 10/6/11. אי תשלום אחד התשלומים במועד, יעמיד לפרעון מיידי את יתרת הקנס שלא שולמה.

ד.אני מורה על השמדת המוצג.

הודע על זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן.

ניתן היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, במעמד המתייצבים.