מ.י. יאל"כ נ' שפירא ואח'

הכרעת דין

נאשם 1

החלטה זו הינה בעניינו של נאשם 1, לאחר שהופרד האישום נגדו מהאישום כנגד נאשם 2.

הנאשם הודה בעבירה של תיעוד רישום תעודה כוזבת לפי סעיף 281 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, טרם הורשע ונקבע כי ביצע את העבירה.

במועדים הרלבנטיים לכתב האישום שימש הנאשם, בין היתר, כמבקר איכות במעבדת "איזוטסט" בע"מ (להלן – המעבדה), שהיא מעבדה שהוסמכה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (להלן – הרשות) לענף הסלילה והבניה.

על פי כתב האישום שהנאשם הודה בו נתן הנאשם הוראה לאחר, בתוקף תפקידו כמבקר איכות במעבדה, לבצע שינוי ברישומי תעודות נטילת (דגימות בטון, א.ד.) שנתפסו לאחר מכן על ידי הרשות, תוך שהוא יוצר בכך מצג שווא על פיו בוצעה הבדיקה על ידי בודק מוסמך, בעוד שלמעשה בוצעה על ידי אדם שלא היה מוסמך כבודק.

בהסתמך על מצג זה, ביקשו הנאשם והאחר להביא לשינוי החלטת הרשות על השעיית רישיון ההסמכה של המעבדה.

  גדר המחלוקת שבין הצדדים, לאחר שהודה הנאשם במעשים המיוחסים לו הייתה אם להרשיעו אם לאו. בגדר מחלוקת זו התעוררה שאלה נוספת, אם יורשע הנאשם – האם יש בעבירה שעבר קלון אם לאו.

התביעה העידה מטעמה, במסגרת הטיעונים לעונש, שני מומחים מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כן הוגש תקן ישראלי לבדיקות בטון (ת/1) ותצהיר עדות, הגב' קמחי (ת/2).

הצדדים טענו לעונש, התביעה הציגה עמדה מחמירה לעניין העונש ואת חשיבות ההרשעה. עמדה זו הוצגה בשל חומרת העבירה של מעילה באמון, בהיות הנאשם בעל תפקיד ערכי ראשון במעלה של מבקר איכות אשר פעל בניגוד למצופה מנושא תפקיד זה. כמו כן נטען כי עיקר חשיבות ההרשעה בחשיפת הציבור למעידה זו אשר יש לה השלכה על מידת האמון שעל הציבור לתת בנאשם בעתיד.

התביעה איבחנה תסקיר שרות מבחן שהוגש בעניינו של הנאשם ככזה שאינו נושא עימו, נזק עתידי שעלול להתעורר עקב הרשעתו, ולכן עתרה התביעה להרשעת הנאשם.

ב"כ הנאשם טען כנגד הרשעת הנאשם, שאינה ראויה לטעמו, בתיק זה. כן העלה הסנגור על נס את אורח חייו הנורמטיבי ותרומתו של הנאשם לחברה.

תסקיר שרות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עלה כי הנאשם שיתף פעולה כנדרש, הגיע בזמן לפגישות והציג מסמכים כפי שהתבקש, הודה ולקח אחריות על מעשיו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מקיים אורח חיים נורמטיבי בדר"כ, כשהעבירה הנוכחית חריגה לו. נשללה מצוקה רגשית בעיתוי זה של חייו ולא נמצאה הזקקות טיפולית המצריכה המשך מעורבות של השירות.

על מנת שלא לפגוע בהמשך תפקודו התעסוקתי בתפקיד בו משמש כיום, המליץ שרות המבחן כי הנאשם לא יורשע בדין. וחלף זאת המליץ, כאלטרנטיבה עונשית לאי הרשעתו, על הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות וגובשה תכנית מתאימה.

לא מצאתי לנכון לאמץ את המלצת שרות המבחן, מסיבות שיפורטו להלן, ולפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה של רישום תעודה כוזבת, לפי סעיף 281 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

דרך המלך בהליך הפלילי, לאחר שהודה נאשם בעבירה המיוחסת לו, או נקבע שביצע אותה, הינה בהרשעתו. ייתכנו מקרים חריגים, שקווים למאפייניהם נקבעו ב"הלכת תמר כתב", בהם ייטה בית המשפט שלא להרשיע נאשם, בעיקר מקום בו הנזק שייגרם לנאשם יהא בלתי שקול וחריף באופן ממשי מהנזק שייגרם לאינטרס הציבורי באם לא יורשע הנאשם.