מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שרונים נ' בקשי בנימין

החלטה

1. לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 5/5/14, הנוגעת לבקשה להורות על דחיית מועד ביצוע צו הריסה שיפוטי ( להלן: "צו ההריסה השיפוטי" ).

2. . עסקינן בבניה בלתי חוקית בסדר גודל נרחב ביותר (כ – 2800 מ') ושימוש חורג בקרקע חקלאית למטרות עסק לעיבוד ברזל ללא היתר.

3. צווי ההריסה ואיסור השימוש ניתנו במסגרת גזר דין בשנת 2001 במסגרת ת"פ 2094/00 וביצועם נדחה עד ליום 5.6.09.. נוכח אי קיום הצווים משנת 2001 ולנוכח הוספת מבנה טרומי

נוסף, הוגש בשנת 2008 כתב האישום בתיק זה, כאשר בהתאם לגזר הדין משנת 2010, נדחה ביצוע צו ההריסה בשנתיים עד ליום 12.5.12.

4. בינואר 2013 ניתנת למבקשת ארכה נוספת עד ליום 1.11.13 בכפוף להפקדת ערבון לביצוע

ההריסה ובכפוף לביצוע תשלומי חובת בסך 200,000 עבור כל תקופת השימוש החורג מיום 1.11.07 עד 1.11.13. צו ההריסה לא בוצע במהלך תקופת ההארכה ולא נתקבל היתר בניה ולפיכך עתרה המבקשת פעם נוספת לקבלת ארכה. ביום 5.12.13 ניתנו למבקשת 5 חודשי ארכה נוספים באופן שהמועד לביצוע הצו נקבע ליום 1.5.14.

5. אין חולק כי ניסיונותיה של המבקשת לקבל היתר בניה למבנה נשוא הבקשה כשלו, היא רכשה מקום חלופי ופועלת לקבלת היתרים לאותו מקום חלופי .

6. בהחלטתי מיום 5/5/14 דחיתי את הבקשה להארכת מועד ביצוע הצו, הן נוכח אי עמידת הבקשה בדרישות תקנות התכנון והבניה ( סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק ), תשס"ט-2008, והן בהתחשב בכך שקבלת היתר בניה למבנה נשוא הבקשה, כמו גם למבנה החלופי המתוכנן, איננה מצויה בהישג יד ( ר' פרוט הנימוקים בהחלטה האמורה ).

7. בבקשה דנן טוענת המבקשת, כי כעת הסתיימו ההליכים מול מנהל מקרקעי ישראל בנוגע למקרקעין החלופי שרכשה ובוצעה הקצאה ולפיכך יש מקום לעיין מחדש בהחלטה ולהעניק לה ארכה נוספת של 5 חודשים לביצוע הצו. בהתאם לתצהיר האדריכל, הוגשה הבקשה להיתר בניה בנוגע למבנה החלופי בתאריך ה-22/4/14, ברם לא צורפו מסמכים התומכים בהערכת האדריכל, לפיה היתר הבניה יונפק כבר בחודש יולי הקרוב. כן ציינה המבקשת כי קיבלה את המגרש החלופי לידיה לפני שבועיים ובכוונתה להתחיל בהליכי הבניה שם ולסיימם בתוך חודשיים, כל זאת חרף העובדה שטרם ניתן היתר בניה לבניה העתידית ( סעיף 13 לבקשה ). במילים אחרות, המבקשת עותרת בפני בית המשפט ליתן, ולו בעקיפין, כסות משפטית מאשרת לעבירת בנייה נוספת, שהנה בנייה מהירה של מבנה חלופי, ללא היתר בניה כדין. לחלופין, גורסת המבקשת כי יש לעכב ביצוע הצו כדי לאפשר לה להגיש ערעור על ההחלטה.

8. המשיבה מתנגדת לבקשה הן לגופה והן נוכח טענתה בדבר העדר מקור חוקי להגשת "בקשה לעיון חוזר" במסגרת דיני התכנון והבניה.

9. מבלי לקבוע לעת הזו מסמרות, באשר לשאלה המשפטית הנוגעת לאפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בנוגע להחלטה בה עסקינן, ברי כי בקשות לעיון חוזר נועדו בעיקר למקרים שבהם חל שינוי נסיבות מהותי. אין לראות בבקשות לעיון חוזר משום מנגנון עוקף-ערעור, אף לא דרך ל"מקצה שיפורים", להוספת טענות חדשות שלא הועלו בבקשה המקורית, או למתן מענה לנימוקים שהובאו בהחלטת בית המשפט. אכן, לאחר שבית המשפט בחן את טענותיהם של הצדדים והכריע בהליך שלפניו, לרוב תם בכך הדיון באותה ערכאה, והדרך לתקוף את ההחלטה היא בהגשת ערעור לפי סדרי הדין – להבדיל מהתדיינות חוזרת ונשנית תחת הכותרת של "עיון חוזר" ( ראו למשל בש"מ 9020/12 מוסטפא סעיד נ' עיריית רהט (פורסם במאגרים) ).

10. אין בבקשה דנן אזכור לנסיבות מהותיות חדשות, אשר לא היו ידועות עובר למתן ההחלטה בתאריך ה – 5/5/14. יתרה מכך, הדגש החדש, אותו ניתן למצוא בהנמקת הבקשה בה עסקינן, הנו על חפצה של המבקשת לבנות בזריזות מבנה חלופי בקרקע שהועברה אליה לפני שבועיים ימים, חרף העובדה שאין בידה היתר כדין לבניה כאמור. בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך שעיקר הטענות המועלות בבקשה, כרוך בהשגות על מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט, אין לומר כי הוקמה תשתית ראויה ל"בקשה לעיון חוזר".

11. עוד אציין, כי עיון בתקנה 7 לתקנות התכנון והבניה ( סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק ), תשס"ט-2008, מצביע על כך שניתן לבקש הארכת מועד לביצוע צו הריסה במסגרת הליך ערעור על החלטה שנתנה לפי סעיף 207 לחוק. ככל שיוגש ערעור על ההחלטה, פתוחה בפני המבקשת הדרך לנקוט בהליך המשפטי המתאים בהקשר זה.

12. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: