מ.י. הועדה המקומית לתכנון ובניה נ' עם שלום ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודיית הנאשמים באמור בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותם בעבירות המפורטות בו.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו, על פי הודיתם, בכתב אישום הכולל שלושה אישומים, באישום הראשון, בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. באישומים השני והשלישי בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש בעבודות טעונות היתר, בלא היתר, לפי סעיף 145(א) (2) ו-(3), 204(א) ו- 204(ב) לחוק התכנון והבניה.

2.על פי האישום הראשון, הנאשמים לא ביצעו צו הריסה אשר הוטל עליהם בת.פ. 816/95 ואשר עניינו בניה מינואר 1995. צו ההריסה ניתן במסגרת גזר הדין ביום 20.11.1997.

במסגרת האישום השני מואשמים הנאשמים בביצוע עבודות נוספות ללא היתר ובמסגרת האישום השלישי הם מואשמים בשימוש למגורים בעבודה נשוא כתב האישום בת.פ. 816/95 ובנוסף בעבודה נשוא האישום השני בתיק זה.

3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו מוטלים על הנאשמים קנס והתחייבות וניתנת להם אורכה של 3 חודשים לביצוע הריסה של הבנוי ובנוסף צו הפסקת שימוש דחוי גם הוא ל-3 חודשים.

4.לאחר ששקלתי את נסיבות העניין ובחנתי את טענות הצדדים, אני מוצא לנכון כי יש לכבד את הסדר הטיעון בחלקו בלבד.

התערבות בהסדר טיעון הינה חריג והיא שמורה לאותם מקרים אשר חורגים ממבחן האיזון אשר נקבע בע"פ 1958/98 בעניין פלוני נ' מ"י פד"י נז' (1), 577.

בענייננו אני מוצא כי מתן אורכה נוספת למי אשר אינם מבצעים צו הריסה זה למעלה מ-12 שנים אינה מידתית ופוגעת באופן קשה בשוויון בפני החוק ובשלטון החוק.

5.הנאשמים, אשר ביצעו את הבניה נשוא האישום הראשון לפני למעלה מ-15 שניה, מוסיפים לעשות בה שימוש ואינם מקיימים צו של בית משפט משך שנים רבות וארוכות. אין להשלים עם מצב דברים זה ואיני רואה כל נימוק של ממש מדוע יש לאפשר אורכה של 3 חודשים.

מדובר בהטבה בלתי סבירה.

צווים של בית משפט יש לקיים ולמלא במועדם.

מעל 12 שנים היו לנאשמים לבצע את הצווים ואיני רואה לנכון ליתן להם אורכה של 3 חודשים נוספים. יש לאפשר אורכה לצורך ביצוע בפועל של ההריסה ואני מוצא לנכון ליתן אורכה של 14 יום בלבד. זאת ביחס לאמור באישום הראשון.

6.ביחס לבנוי באישום השני, אני מוצא לנכון לכבד את ההסדר אף שהוא מעניק אורכה של 3 חודשים לביצוע ההריסה ובמקביל, אני מוצא לנכון ליתן אורכה גם לצו הפסקת השימוש ביחס לשימוש המבוצע בחלק מהבנוי המפורט באישום השני.

7.לפיכך, הנני מטיל בזה על הנאשמים עונשים כדלהלן:

קנס – כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 7,500 ש"ח או מאסר למשך 30 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן.

התחייבות – כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות על סך 15,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנתיים מהיום יעבור על עבירות נוספות לפיהן הורשע. לא ישלם מי מהנאשמים את הסך האמור בהתחייבות, ייאסר הוא ל- 60 ימים. היה ומי מהנאשמים לא יחתום על התחייבות כאמור בתוך 48 שעות – ייאסר הוא בגין כך למשך 30 ימים.

ניתנת בזה אורכה לביצוע צו ההריסה מיום 20.11.1997 שניתן במסגרת תיק עמק 816/95 של בית משפט השלום באילת למשך 14 יום מהיום.