מ"י 60672-01-15

בפני בקשה להחזרת תפוס- רכב מסוג מאזדה 626 מ.ר 84-945-29 (להלן- "הרכב").

ביום 3/2/15 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו שני אישומים בגין עבירות של גניבת רכב בצוותא. על פי הנטען בכתב האישום היה הנאשם, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, הבעלים של הרכב, אשר שימש חלק משרשרת של גניבת כלי רכב ופריצה לבתי מגורים בשטח מדינת ישראל במטרה להעבירם לשטחי אזור יו"ש וחבל עזה (להלן- "האזור").

על פי עובדות האישום הראשון, בין יום 27/1/15 לבין יום 28/1/15, גנבו הנאשם, מר חאזם עלי (להלן- "חאזם") ואחרים בצוותא חדא רכב סקודה אשר חנה בביתו של המתלונן, כאשר האחרים התפרצו לבית המתלונן וגנבו משם את מפתחות רכב הסקודה ונסעו ברכב עד שהעבירוהו לחאזם שתפקידו היה לנהוג ברכב הסקודה כאשר תפקידו של הנאשם היה לנהוג ברכב המאזדה (להלן- "הרכב המוביל") ולהוביל את חאזם לאזור. בהמשך לכך, נעצר הרכב המוביל על ידי השוטרים במחסום.

על פי עובדות האישום השני, ביום 26/1/15, פרצו אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה לביתה של המתלוננת וגנבו מהדירה שני "אייפדים" וצרור מפתחות. בהמשך לאותן נסיבות הניעו האחרים את רכב הפורד ונסעו בו מהמקום לכיוון האזור, כאשר הנאשם נוהג ברכב המוביל לפניהם ומכוון אותם לאזור. רכב הפורד הועבר לאזור והנאשם קיבל בעבור חלקו בגניבה סך של 800 ₪.

בגין החשדות שהובילו להגשת כתב האישום נגדו נעצר הנאשם ביום 28/1/15 ובעת מעצרו נתפס הרכב.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. ביום 9/2/15 שוחרר הנאשם בתנאי מעצר בית מלא בבית אמו.

ביום 29/4/15 הגיש הנאשם, באמצעות באת כוחו, בקשה להחזרת תפוס. ביום 3/6/15, בהעדר תגובת המאשימה, נעתר בית המשפט לבקשה. באותו יום, ולאחר שנתקבלה הודעת יחידת אתגר כי לא קיבלה את הבקשה ואת ההחלטה וכי תגובה לא הוגשה היות והתיק מטופל ביחידה אחרת, עיכב בית המשפט החלטתו על החזרת התפוס למשך 7 ימים.

ביום 10/6/14 הגישה המאשימה תגובתה, והבקשה נקבעה לדיון.

בדיון שהתקיים בפני ביום 14/6/15 טענו הצדדים בעל פה.

ב"כ הנאשם טענה כי אין חולק שהנאשם נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, אולם לטענתה משנסתיימה החקירה והוגש כתב אישום ומשאין מחלוקת כי הרכב שימש לביצוע העבירה, אין הרכב דרוש להמשך החקירה וכראיה במשפט. ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי בנסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם גובר אינטרס הנאשם לקבל לידיו הרכב על פני תכליות התפיסה. בתוך כך טענה כי הנאשם זקוק לרכב לצורך נסיעות לטיפולים רפואיים תכופים בבית חולים שניידר בשל מצבו הרפואי, אשר פורט מפיה לפרוטוקול. ב"כ הנאשם אף ציינה כי בשל מצבו הרפואי שוחרר הנאשם ממעצר לאחר שהוברר כי מעצרו עלול לסכן את חייו.

ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה הנאשם השתמש ברכב לביצוע עבירות חוזרות כפי המתואר בכתב האישום התלוי נגדו, וכי לולא הרכב לא היה ניתן לבצע את העבירות. ב"כ המאשימה ציינה כי אינה מתעלמת מנסיבותיו הרפואיות של הנאשם, אולם סבורה כי בנסיבות העניין אין מקום לחלופת תפיסה.