מ"י 34615-12-15 מדינת ישראל נ' אבו עסא ואח'

בתאריך 1.2.16 נתתי החלטה לפיה דחיתי בקשת המבקשים להחזרת תפוסים מהנימוקים המפורטים בהחלטה.

בחלוף כחודשיים וחצי הגישו בתאריך 19.4.16 הגישו המבקשים בקשה לעיון חוזר בהחלטה. העילה לבקשה לעיון חוזר היא חלוף הזמן.

הבקשה נדחית.

ראשית לכל, חלוף זמן יכול שישמש עילה לעיון חוזר אלא שחלוף זמן הוא מושג יחסי ככל שבהליכים משפטיים עסקינן לרבות ובמיוחד הליכי חקירה. במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.5.16 הגיש בא כוח המשיבה מסמכים אשר סומנו במ/1, 2, 3 ו-4 . עיון במסכמים אלה יגלה כי חלה התפתחות בחקירה והיא רלבנטית להחזקת התפוסים. משום כך, חלוף הזמן מאז החלטתי מיום 1.2.16 אין בו כדי לבסס עילה לעיון חוזר.

שנית והעיקר. כפי שציינתי לעיל, חלה התפתחות בחקירה באופן שלאחריה גבר הצורך והבסיס להחזקת התפוסים לרבות הרכב. מטבע הדברים לא אפרט מהות ההתפתחות בחקירה ודי כי אומר שיש בה כדי לבסס המשך החזקת הרכב.

כידוע, תכלית ההחזקה היא בין היתר שימוש בתפוסים כמוצג משפטי וחילוט בסופו של ההליך. לנוכח חומר החקירה שנאסף בחקירה זו, נראה מן הסתם כי קיים בסיס לקביעה כי בסופו של יום, יהיה מקום לבקש חילוט התפוסים.

באשר לטענה כי המשטרה אינה מזדרזת בפעולות חקירה אומר אך זאת כי בחנתי טענה זו, ואני מוצא כי המשטרה אינה שוקטת על השמרים בתיק זה, וראוי לציין כי מדובר בחקירה מורכבת.

אשר על כן, אני דוחה הבקשה להחזרת תפוס.

בא כוח המשטרה הגיש מסמך שסומן במ/1. בסופו של המסמך, לאחר שפרש נימוקיו לדחיית בקשת המבקשים, ביקש להאריך תוקף החזקת התפוסים "לכל הפחות עד תום 180 יום..." אני רואה בבקשה זו מענה לדרישת הדין לפיו ככל שהמשטרה מבקש להאריך תוקף החזקת תפוסים מעבר לקבוע בחוק עליה לבקש זאת במפורט. אני רואה בסיפא לאמור בבמ/1 בקשה על פי הדין.