מ"י 15003-07-15

בדיון שהתקיים ביום 8.7.15, קבעתי, נוכח העדר יכולת צפייה בדיסק המצוי בתיק החקירה בו תמונות מהאירוע בו מעורב המשיב לכאורה, כי על היחידה החוקרת להמיר את קבצי הוידאו המופיעים בדיסק, לכדי כאלו הניתנים לצפייה באמצעות מחשב בית המשפט.

ביום 12.7.15, התקיים דיון המשך בתיק, אך מסתבר כי היחידה החוקרת לא פעלה ליישום החלטת בית המשפט כאמור לעיל. בית המשפט נותר בעלטה, בכל הקשור לאפשרות צפייה בדיסק האמור, שכן היחידה החוקרת לא פעלה על מנת להמיר קבצים אלו ואף לא ציידה את החוקרים באמצעי בעזרתו ניתן יהא להציג קבצים אלו בפני בית המשפט בדיון.

נוכח האמור, התבקש ק' אח"מ תחנת באר שבע להגיב בכתב לבית המשפט, מדוע יש להימנע מהשתת הוצאות על היחידה החוקרת נוכח התנהלות זו.

תגובת תחנת באר שבע (שעליה חתום עו"ד יפרח), נמסרה לתיק בית המשפט ביום 20.7.15. בתגובתו לא התייחס עו"ד יפרח לסוגיה שעל הפרק, ואף לא הסביר מדוע לא מולאו החלטות בית המשפט כאמור. כל שהתייחס אליו עו"ד יפרח, תוך הפניה לשלושה סעיפי חוק שונים, הייתה העובדה כיצד לשיטתו, אין לבית המשפט יכולת להשית הוצאות על היחידה החוקרת בנסיבות דנן.

בית המשפט רואה בחומרה בזבוז זמן משפטי יקר, ועוד יותר בחומרה את העובדה כי למרות שניתנה ליחידה החוקרת הוראה מפורשת לביצוע, לא נעשה הדבר. ראוי להדגיש, כי על פי 'הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת מוצג וידאו כראיה' מיום 5.8.14, אשר ניתנה על ידו בתוקף סמכותו לפי תקנה 57א(ב) בתקנות סדר הדין הפלילי, התשנ"ד 1974, נקבע כי בעל דין המבקש להציג מוצג וידאו יגישו באחד הפורמטים הקבועים בהודעה.

היחידה החוקרת, כאמור, לא עשתה כן.