מ' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

רקע:

1.החייב שבענייננו מצוי בהליך פשיטת רגל מאז יום 25.8.2014. גם כנגד אחיו של החייב מר מ.א. וכנגד עיזבון אביו המנוח של החייב ניתנו צווי כינוס. כנגד החייב הוגשו תשע תביעות חוב בשיעור של 5.3 מיליון ₪ ובכלל זה חוב לרשויות מע"מ אשדוד בסך 2.9 מיליון ₪. בבעלות החייב זכויות במינהל מקרקעי ישראל במשק מספר 54 השוכן במושב חצב.

2.המשק (שייקרא להלן גם "הנכס"), נרכש ע"י החייב ביום 16.8.1988. החייב נישא לרעייתו מ.ש.מ. (להלן גם: "הגרושה") בתאריך 1.3.1995. המשפחה התגוררה יחדיו בנכס כאשר האישה שעבדה כל השנים במוסד בנקאי כיועצת השקעות טוענת, כי תרמה משכרה לשיפור הנכס וכי יש לראותה כבעלת מחצית הזכויות בו. טענות האישה ביחס לנכס מתחדדות נוכח העובדה שהתגלע קרע בינה לבין החייב וכיום הצדדים גרושים. הטענות ראויות להתברר, והן תתבררנה במועדן.

הכרעה זו עניינה בבקשת הנושה המבקש לאפשר לו לנהל הליכי כינוס נכסים ומימוש של הנכס בהוצל"פ ובתוך כך להכיר במעמדו כנושה מובטח של החייב (הבקשה המקורית הוגשה על ידי הנושה ביום 31.3.2016).

3.ביום 27.5.2013 נרשם על הנכס שיעבוד בדרגה שנייה לטובתו של הנושה אודי חסון, בהתאם להסכם שנחתם בין הנושה לחייב בו הוסדר מחדש החוב לנושה ואופן תשלומו. מכוח זה טוען הנושה למעמד של נושה מובטח בנכס. טרם רישום השיעבוד, לא נתבקשה הסכמתו של בעל השיעבוד בדרגה ראשונה בנק ירושלים ואף לא הסכמתה של גרושת החייב.

לצורך הכרעה במעמדו של הנושה – האם הוא נושה מובטח אם לאו - קיימתי ישיבת הוכחות ביום 3.4.2019 בה נחקרו אף העדים הרלוונטיים: מטעם הנושה המובטח, עו"ד ציון עזרא שערך את מסמכי השיעבוד והחתים את החייב ומר אודי חסון עצמו; החייב וגרושתו – כיום גרושתו.

לאחר שבשלו סיכומי הצדדים הגיעה עת ההכרעה.

עמדת הנושה:

5.הנושה מר אודי חסון טוען, כי חוב החייב נובע בבסיסו משיקים של חברת "חברה פלונית" (להלן: "חברה פלונית") משוכים על בנק הפועלים בגדרה שנוכו לידי החייב וכנגדם ניתן לו סכום מזומן. בזמן פירעונם של השיקים הם חוללו ואפילו בחלקם לא הופקדו לבקשת החייב מחשש שיחוללו בחוסר פירעון. חוב זה נפרס להלוואה ארוכת טווח על פי הסכם הלוואה שכרת החייב עם הנושה ביום 26.5.2013 כאשר להבטחתה, כך לטענת הנושה, החייב שיעבד את המשק במושב חצב במשכון נשוא ההליך.

הנושה צרף לבקשה מספר 16 בתיק כרטסת ממנה עולה, כי החל מחודש ספטמבר 2012 נתן החייב שיקים בסכומים שנעים בין 75,000 ₪ ל – 100,000 ₪ ופרע אותם לאחר תקופה של שבועות או כחודש חודשיים. מדובר בפעילות שיטתית שבוצעה החל מחודש ספטמבר 2012. לטענת הנושה מדובר בניכיונות של שיקים שביצע החייב וקיבל את תמורתם במזומן.

הנושה צרף העתקי קבלות בגין ארבעה שיקים כנספחים ב' וצלום ששה שיקים שלא שולמו והיוו את הבסיס להסכם ההלוואה וצורפו כנספח ג'.

הנושה צרף כרטסת פעילות המעידה על הנ"ל כנספח ד' לבקשה מספר 16.