מ.ה מחסני סטוקים וצריכה בע"מ נ' יודלביץ

החלטה

לפניי בקשת הנתבע למחוק את ההליך שבכותרת, ולחילופין להורות על חיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת.

המדובר בתביעה לביצוע שטר שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקש. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר. עיקרי טעמי ההתנגדות היו כי מדובר בשיק שניתן לפיקדון, כי השיק הועבר שלא כדין לידי המשיבה, כי את הפרטים על גבי השיק לא רשם המבקש אלא הנפרע או מי מטעמו, כי הסכום הרשום על גבי השיק גבוה הרבה יותר מסכום העסקה בגינה ניתן, כי המבקש אינו חייב כלל עבור השיק וכי מדובר בשיק קרוע שהודבק מחדש עת הוגש לביצוע.

ההתנגדות לביצוע השטר התקבלה בהחלטת כב' הרשמת אלבו מיום 2.10.13, בהעדר תגובת המשיבה, תוך שנקבע שטענות המבקש כי השיק סוחר שלא כדין, אינו שלם ותקין על פי מראהו ולא ניתנה תמורה בעבורו, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה.

לטענת המבקש, המשיבה לא שיתפה פעולה לכל אורך ההליך, וההחלטות בתיק ניתנו בהעדר תגובה. לפתע, ביום 24.11.13, הגישה המשיבה הודעה על שינוי ייצוג ובקשה לפטור נציג מטעמה מהתייצבות, ובית המשפט אישר את הבקשה. לטענת המבקש אישור הבקשה כמוהו כהפיכת הליכי המשפט לחוכא ואטלולא, שכן בתיק לא שולמה אגרה כמתחייב מהעברת הדיון מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עם קבלת ההתנגדות לביצוע השטר ולא התקיימה ישיבת מהו"ת, לאחר שהמגשר הודיע לבית המשפט על חוסר אפשרות לאתר את המשיבה ואת בא כוחה.

עוד נטען בבקשה כי לא ברור מיהי המשיבה. על פי מידע מרשם התאגידים למשיבה חוב לרשם התאגידים והדו"ח האחרון שהתקבל מהחברה מעודכן ליום 31.12.98. המשיבה נשלטת על ידי תאגיד אחר בשם "צריכה ומיכון ישיר בע"מ", שאף לו חוב לרשם התאגידים וכן שעבודים רבים. לטענת המבקש, אם המשיבה אינה משלמת את חובותיה הבסיסיים לרשם התאגידים שמכוחו קיומה, לא ברור כיצד תשלם את הוצאות ההליך דנן, מה גם שכאמור לא שילמה את האגרה בתיק.

לטענת המבקש, בבקשה לחיוב המשיבה בערובה יש להידרש לשני קריטריונים עיקריים – סיכויי ההצלחה של התביעה ומצבה הכלכלי של התובעת. בעניין סיכויי התביעה מפנה המבקש לטענותיו בכתב ההתנגדות, ובפרט לטענה כי המשיבה אוחזת בשיק קרוע אשר הגיע לידיה שלא כדין ובחוסר תום לב. באשר למצבה הכלכלי של המשיבה נטען כי זה רעוע ומעורר חשש כבד וממשי כי בסופו של יום, באם תידחה התביעה, לא יהיה למבקש מהיכן להיפרע עבור הוצאות המשפט אשר יושתו על המשיבה.

עוד טוען המבקש כי בירור באתר רשות המסים מעלה כי המשיבה אינה מנהלת תיק כמתחייבת בחוק וכי אין לה אישור ניכוי מס במקור. לטענתו, כל האמור מקים חשש כבד וממשי כי אין למשיבה נכסים או כספים מהם ניתן יהיה להיפרע.

עוד לטענת המבקש, על פי הוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ועל פי ההלכה שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין, חזקה שיש מקום לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות המשפט כאשר מוגשת תביעה על ידה.

לטענת המשיבה לטענות המבקש אין אחיזה במציאות. מבירור שערכה המשיבה נודע לה כי אין כל יתרת אגרה לתשלום בתיק וככל הנראה האגרה ששולמה עם פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל הינה גבוהה יותר מהאגרה של העברת התיק לבית המשפט ועל כן מלכתחילה לא נוצר כל הפרש אגרה לתשלום. המשיבה צירפה תדפיס ממערכת "נט המשפט" לפיו אין יתרת אגרה בתיק.

עוד לטענת המשיבה אין הצדקה לחיובה בהפקדת ערובה. לעניין החוב לרשם התאגידים טוענת המשיבה כי מדובר על חוב מזערי של אגרת שנת 2013, אגרה שנהוג לשלמה בסוף שנת המס, כך שאין מדובר בחוב. כך גם לגבי החוב הנטען של חברת "צריכה ומיגון ישיר בע"מ". תדפיס המידע על פרטי החברה שצורף כנספח א' לבקשה מראה כי המשיבה הגישה את הדו"ח השנתי האחרון ביום 18.4.13, ובסוף התדפיס ישנה טבלה ארוכה ומפורטת של כל הדו"חות השנתיים שהוגשו מטעם המשיבה והמדברת בעד עצמה.

לגבי ניהול תיק ברשות המסים טוענת המשיבה כי כל מניותיה מוחזקות בידי חברת צריכה, ואותה חברה מנהלת תיק כחוק ברשות המסים ופעילות המשיבה מדווחת במסגרתו. מדובר בחברה פעילה לכל דבר ועניין שמגישה דו"חות שנתיים ומשלמת את כל האגרות כחוק, כך שאין כל חשש לתשלום הוצאות המבקש במידת הצורך.

עוד לטענת המשיבה, סיכויי ההגנה של המבקש הם קלושים ביותר כשבידיה ראיות חותכות לכך שהשטר נשוא התביעה נמסר כביטחון להלוואה שבסופו של יום לא נפרעה.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבה נטען כי המשיבה זורה חול בעיני בית המשפט, כי טרם שילמה את האגרה כנדרש וכי בניגוד לטענתה לפיה אינה חייבת בתשלום אגרה, בירור במזכירות בית המשפט העלה כי המשיבה מחויבת באגרה ועד היום לא שילמה.

עוד לטענת המבקש, בתגובת המשיבה היא מודה כי היא אינה מנהלת תיק ברשות המסים.

עוד נטען בתשובת המבקש כי ב"כ המשיבה העלים מבית המשפט כי ביום 18.11.13 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי נגד אותה חברת צריכה במסגרתו התקבלה התביעה בסך 2.5 מיליון ₪, תביעה אותה הגישה לשכת עורכי הדין בגין דריסת רגל במקצוע, וממילא ברור כי התובעת לא תוכל לשלם את הוצאות הנתבע.

דיון

לא הובהר די הצורך אילו מטענות המבקש מהוות, לשיטתו, עילה למחיקת התביעה. ככל שמדובר באי תשלום האגרה, בירור עם מזכירות בית המשפט מעלה כי כפי שטוענת המשיבה, לא קיימת בתיק יתרת חוב בגין אגרה.

לאחר קדם המשפט שנערך ביום 1.12.13 הופנו הצדדים מחדש להליך מהו"ת. ביום 3.2.14 הודיע המגשר על החזרת התיק לבית המשפט בשל רצונם של בעלי הדין או מי מהם להמשיך לדון בתובענה בבית המשפט.

התנהלותה של המשיבה, אשר נמנעה מספר פעמים מלהגיב לבקשות השונות שהגיש התובע והתעלמה מהחלטות בית המשפט, אכן אינה ראויה. יחד עם זאת, בפרט משהחליפה המשיבה ייצוג והתייצבה לדיון ביום 1.12.13, אין בהתנהלותה הקודמת של המשיבה כדי להצדיק את מחיקת התביעה על הסף.