מ דינת ישראל נ' סולמי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

הנאשם מזוכה וזאת מחמת הספק.

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי נהג במכונית בקלות ראש בכך שנכנס עם מכוניתו לצומת דרכים בקרית אונו תוך פניה שמאלה מבלי לציית לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, חסם דרכו של אוטובוס שנכנס לצומת זה מול כיוון נסיעתו של הנאשם ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

העבירות שיוחסו לנאשם הן אי ציות לאור אדום ברמזור בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62 (2) בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בכך שנכנס לצומת באור אדום, כפר בכך שנהג בקלות ראש וכפר באחריותו לתאונה.

הנאשם הודה בעובדת הנהיגה והודה בתוצאות התאונה.

לנוכח כפירתו של הנאשם התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

מר משיח בן דוד (ע.ת.1) שהינו נהג האוטובוס המעורב.

מר יבגני פרומקין (ע.ת.2) אשר היה עד ראיה ואשר במסגרת עדותו הוגשה סקיצה שערך (ת/1).

לבקשת ההגנה הוגשה גם הודעתו של מר יבגני פרומקין במשטרה (סומנה נ/1).

מר אברהם קרפיל (ע.ת/3) אשר היה עד ראייה.

-בוחן התנועה המשטרתי מר עמי סבן (ע.ת/4) אשר במסגרת עדותו הוגשו דו"ח פעולה (ת/4), דו"ח בוחן (ת/5), תרשים (ת/6), תכנית רמזורים (ת/7) והודעת הנאשם (ת/8).

ראיות נוספות מטעם התביעה הוגשו בהסכמה והן: דו"ח פעולה שערך השוטר מר אורן שחר (הדו"ח סומן ת/2), ותעודה רפואית ע"ש הנאשם מביה"ח ע"ש שיבא (ת/3).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1) וכן העיד חברו מר עמית שרגא (ע.ה.2) שהיה נוסע במכוניתו של הנאשם בעת האירוע.

לאחר ששמעתי בפני את העדויות, בחנתי את הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי לקבוע ברמה שמעבר לספק סביר כי הנאשם נכנס לצומת באור אדום ברמזור.

קיומו של ספק שכזה מכתיב את זיכויו של הנאשם מחמת הספק.