מ.ד.א מטענים וסחר בע"מ נ' חי ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה מיום 18.5.11 בה היה מעורב רכב הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

נהג התובעת העיד כי עלה מנתיבי איילון, בצד ימין שלו, המשיך בנהיגה ופתאום שמע מכה מאחורה. הוא הסתכל במראות וראה שפגעו בו מאחור. הוא עצר בשוליים ניגש לנהג השני, שאל אם הכל בסדר, והנהג השיב לו שהוא מצטער ולא ראה אותו. לדברי נהג התובעת, אי אפשר שלא לזהות את המשאית שבה נהג שכן מדובר במשאית גדולה.

הנתבע 1 העיד כי יצא לנסיעת מבחן בכביש 431 אותו הוא מכיר די טוב. בעלייה לכיוון ראשון לציון מתחיל נתיב אחד, המתפצל לעוד נתיב אמצעי וימינה לכיוון סינמה סיטי והשני מוביל להשתלב באיילון ושמאלה לאזור התעשייה. המשאית הייתה קדימה בנתיב האמצעי, מימינו והוא נסע והשתלב בנתיב השמאלי, כאשר מצד שמאל שלו יש קיר הפרדה. כאשר הוא נסע בנתיב השמאלי במהירות של 80-90 קמ"ש, הצד האחורי של המשאית נכנס לחצי הנתיב של הנתבע 1 והוא פגע במשאית שצידה השמאלי , תוך כדי שהוא בולם אך לא הצליח לברוח מהמשאית.

מתמונות הנזק של כלי הרכב שהוצגו לבית המשפט ניכר כי ברכב הנתבעים פגיעה משמעותית קשה במוקד ימני קדמי, ואילו במשאית פגיעת עיקום ומעיכה במוקד האחורי שמאלי בסמוך לגלגל.

לאור מוקדי הפגיעה הדבר מלמד כי התאונה ארעה בעת שרכב הנתבעים היה מאחורי רכב התובע

ובעת שממש החל לחלוף ליד המשאית או קצת לפני כן, היא גלשה לנתיב נסיעתו וכך נוצר המגע בין כלי הרכב. נהג התובעת לא ידע להעיד כלל האם רכב הנתבעים סטה לעבר נתיב נסיעתו לעומת עדות נהג הנתבעים שתיאר כי המשאית למעשה סטתה לכיוונו. עדותו תואמת גם את הודעתו במשטרה כי המשאית סטתה לנתיב נסיעתו. מקובלת עליי גם עדותו של הנתבע כי לא היה ממשיך בנסיעה אם כבר היה רואה שמהמשאית חודרת לנתיב נסיעתו, שכן, במקרה כזה, היה מדובר בתאונה ודאית, ואדם סביר לא מכוון את עצמו לכך. נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי בעוד הנתבע היה בנתיב השמאלי הפתיעה אותו המשאית עת סטתה קמעה לנתיב נסיעתו באופן שלא הספיק לבלום וגם לא למנוע את התאונה מאחר ומשמאלו היה מעקה הפרדה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: