מ.ג.ע. הסעות בע"מ נ' המועצה המקומית חורפיש

פסק דין

1.התביעה שלפניי נוגעת לשרותי הסעות שסיפקה התובעת בשנים 2004-2005 (להלן: "השרותים"). סכום התביעה 34,189₪.

2.לטענת התובעת מועצה מקומית חורפיש (להלן: "המועצה" ו/או "הנתבעת") היא זו שהזמינה את השרותים ולכן עליה לשלם עבורם. לטענת הנתבעת, לא התקשרה עם התובעת ולא הזמינה את השרותים. מי שהזמין וקיבל את השרותים הוא מועדון ספורט חורפיש, עמותה רשומה (להלן: "המועדון" ו/או "העמותה") ולא הנתבעת. לפיכך אין יסוד לחייבה בתשלום.

הראיות

3.מטעם התובעת הוגש תצהיר אחד ממנהליה מר תייסיר עאמר וכן של מר זיאד פארס, מנהל מחלקת ספורט אצל הנתבעת. מטעם המועצה הוגש תצהירו של מר טרודי עאמר, גזברה. העדים נחקרו והצדדים סיכמו טיעוניהם בע"פ.

האם המועצה ביצעה הזמנת השרותים נשוא התביעה, האם היה מצג כי תשלם עבורם

4.לכתב התביעה ותצהיר התובעת מצורף מסמך שכותרתו "מ.ג.ע הסעות בע"מ דו"ח נסיעות בין התאריכים 8/9/2004 ל- 31/12/2005 ... שם לקוח: מ.ס חורפיש". בדוח מופיעות 31 הסעות, מצויין מס' הזמנה, סוג רכב, תאריך ושעה, מסלול ומחיר. הסכום הכולל עומד על 31,011.75 ₪. על הדו"ח חתומים מר נדאל בריק ומר זיאד פארס (להלן: "דוח הנסיעות").

5.מנהל התובעת הצהיר כי ההסעות הוזמנו ע"י מנהל מחלקת הספורט במועצה, מר זיאד פארס ובהסכמת המועצה, עבור משחקי קבוצת הכדורגל מ.ס חורפיש (סע' 3). בחקירתו העיד כי היו שני מזמינים, אחד לקבוצת הכדורגל ואחד לקבוצת הכדורסל, מר זיאד ומר נידאל בריק, שניהם עובדי המועצה (עמ' 7 ש' 13-16). שם העמותה נרשם כשם הלקוח כי מר זיאד פארס ביקש שהחוב יירשם על שמה, אמר שהם מקבלים מהמועצה וישלמו (עמ' 7 ש' 18-19).

דבריו בחקירתו לפיה היו שני מזמינים אינם נזכרים בתצהיר, אך גרסתו בחקירה נתמכת בעדותו של מר פארס עצמו, שדבריו נראו לי מהימנים. בעדותו אדון להלן.

לשאלת בית המשפט האם קיבל תשלום עבור נסיעות של מועדון הספורט השיב מר תייסיר:

"לא. באותו זמן הפרידו. עד אז החשבון היה נכנס עם החשבון של המועצה. החדש הוא שמועדון ספורט חורפיש, אתה תקבל מהמועדון, אנו נעביר למועדון ומי שמזמין הוא מנהל מחלקת הספורט במועצה." (עמ' 7 ש' 24-27).

העד פנה למר פארס שאמר לו שכשיקבל את התקציב יעביר, אמר שלא קיבל את התקציב. לבסוף ראש המועצה התחלף ולא הכיר בחוב (עמ' 8 ש' 9-14).

לפני ביצוע ההזמנה הראשונה היתה למר תייסיר שיחת טלפון עם ראש המועצה, נהוג שראש מועצה מתקשר לחברה ומאשר ההתקשרות (עמ 9 ש' 6-8).

6.מר פארס עובד כיום כמנהל מחלקת הספורט במועצה. בתפקידו זה, אני מוצאת כי מתן עדות נגד המועצה אינו עניין פשוט. התרשמתי כי העיד כמיטב ידיעתו.

7.מר פארס הצהיר כי ביום 27.5.04 התקיימה במועצה ישיבה בנוכחות ראש המועצה דאז מר מאלק בדר, בנוכחותו ובנוכחות שלושה מחברי מרכז ספורט חורפיש, עמותה רשומה שנועדה לקידום הספורט במועצה (סע' 4). בישיבה יו"ר המועצה ברך על הקמת העמותה, החליט לתת לה חסות ולאשר תקציב של 60,000 ₪ לשנת 2004-2005 (סע 5). יו"ר המועצה החליט כי מר פארס יהיה איש הקשר בין המועצה לעמותה, שתרכז את נושא הספורט בחורפיש (סע' 6). לתצהיר מצורף סיכום הישיבה, המאשר את האמור בתצהיר ביחס לאותה ישיבה. העמותה לא הוציאה הוצאות כל עוד לא הבטיחה לעצמה כיסוי נאות להוצאותיו והיא פעלה מכוח ובהסתמך על הבטחת יו"ר המועצה (סע' 9).

8.בשל חשיבותם להלן סע' 10-11 לתצהיר:

"10. הנני מציין מתוך ידיעה אישית כמי שמונה לאיש הקשר בין העמותה למועצה כי כל ההוצאות שבוצעו על ידי העמותה, אם זה נסיעות או הוצאות שוטפות אחרות, היו על סמך הבטחת המועצה ותוך קבלת אישור מראש לכך.

11. עוד אציין כי ביום הראשון שרצינו להזמין הסעות מהתובעת, דברתי הן אני והן מר נדאל בריק חבר העמותה שהינו גם עובד המועצה, עם היו"ר וזאת עפ"י בקשת מר תייסיר עאמר, אחד ממנהלי התובעת וזאת ע"מ לוודא כי אכן יש כיסוי להזמנות, וניתנה תשובה חיובית מהיו"ר".

בחקירה חוזרת העיד מר פארס כי לפני ההסעה הראשונה היה אישור של יו"ר המועצה, מר בריק התקשר מהטלפון שלו לראש המועצה, לא בנוכחות העד, וקיבל אישורו (עמ' 12 ש' 24-28). דברים אלה אינם מתיישבים עם האמור בתצהיר בעניין זה, אך איני נותנת לכך משקל רב. חלפו מספר שנים, אין הכרח כי העד יזכור במדויק את אופן עריכת השיחה.

נחה דעתי כי דבריו של מר פארס לפיהם התקבל אישור יו"ר המועצה להזמין את ההסעות ולשלם עבורן, משקפים את המצב לאשורו. עדותו נראתה לי מהימנה.