מ. את מ. כהן חב לבנין ועבודות צבוריות בעמ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

החלטה

בקשה בהתאם לסעיף 303 לחוק החברות, תשנ"ט–1999 ("החוק"), לאישור חלוקת דיבידנד לבעלי המניות של המבקשת אשר אינה מקיימת את "מבחן הרווח", כמשמעות מונח זה בסעיף 302 לחוק.

על פי הנטען בבקשה, עד שנת 2012 עסקה המבקשת, שהיא חברה ציבורית, בשלושה תחומי פעילות, ולאחר שחדלה ממרבית פעילויותיה נותרה פעילותה העסקית היחידה החזקה בשני נכסי נדל"ן – בנתניה (בניית דירות מגורים במסגרת קבוצת רכישה) ובקריית ביאליק (השכרת נכס נדל"ן).

על פי הדו"חות הכספיים ליום 31.12.12 אשר העתקם צורף לבקשה, יתרת נכסיה לאותו מועד עמדה על 17,860 אלפי ₪, שמתוכם 17,167 אלפי ₪ נכסים שוטפים ובכללם 7,242 אלפי ₪ יתרת מזומנים. יתרת התחייבויותיה של המבקשת, שוטפות ושאינן כאלה, עמדה על סך 6,821 אלפי ₪; הונה העצמי עמד על סך 11,039 אלפי ₪ ופעילותה בשנת 2012 הסתכמה בהפסד של 6,182 אלפי ₪.

לדירקטוריון המבקשת הוגש דו"ח תזרים מזומנים חזוי לתקופה של שנתיים שתחילתה ביום 1.1.13 וסיומה ביום 31.12.14. על פי דו"ח זה (נספח ב' לבקשה) צפוי שיהיו למבקשת מקורות לשנת 2013 בסך 12,162 אלפי ₪, ואילו סך כל התחייבויותיה לאותה תקופה צפוי להיות 5,838 אלפי ₪. לגבי שנת 2014 צפה הדו"ח הכנסה של 4,900 אלפי ₪ ואילו ההוצאות לצורך המשך קיום הפעילות צפויות להיות 960 אלפי ₪ בלבד. על רקע אלה החליט דירקטוריון המבקשת ביום 20.3.13 על חלוקת דיבידנד במזומן, אולם הואיל והמבקשת אינה מקיימת את מבחן הרווח, הותנה תשלום הדיבידנד באישורו של בית המשפט, ומכאן הבקשה.

ביום 6.5.13 קיים הדירקטוריון דיון נוסף שבו אושר דו"ח תזרים המזומנים שעל סמכו נקבעו הסכום המרבי לחלוקת הדיבידנד, תנאי החלוקה והמתווה שבו היא תתבצע. החלטת הדירקטוריון בדבר חלוקת הדיבידנד קבעה שהחלוקה תבוצע בשתי מנות בלתי שוות, כאשר סכום כל מנה ייקבע בהתאם להפרש בין סך המזומנים שבידי המבקשת בניכוי סך כל התחייבויותיה (השוטפות ולזמן ארוך) כפי שיהיו במועד קבלת החלטת הדירקטוריון על ביצוע החלוקה בפועל, ובהפחתת סכום של 500,000 אלפי ₪ שישמשו למימון פעילותה השוטפת. נקבע גם שתשלום המנה הראשונה יתבצע תוך 45 יום ממועד קבלת אישור בית המשפט ולאחר שהדירקטוריון יאשר את הסכום שניתן לשלם, ואילו תשלום המנה השנייה ייעשה תוך 45 ימים לאחר שהדירקטוריון יאשר את סכום התשלום למנה השנייה, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 31.12.14.

בהחלטה שניתנה ביום 3.6.13 הוריתי כי הבקשה תועבר לעיונה של מחלקת התאגידים אצל כונס הנכסים הרשמי ("הכונס הרשמי") על מנת לקבל את עמדתו. בנוסף, הוריתי כי תוגש עמדתו של בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") שהוא, כעולה מן הבקשה, נושה של חברת בת של המבקשת, וזו ערבה כלפיו למלוא התחייבויותיה של החברה הבת.

הבנק הודיע שהוא מסכים לבקשה ולחלוקת הדיבידנד כנעתר בה. הכונס הרשמי הגיש תשובה אשר עולה ממנה כי הוא בחן את הבקשה ואת הנתונים המפורטים בה, והגיע למסקנה שאין מקום להתנגד לה. בצד זאת ציין הכונס הרשמי, ועמדתו מקובלת עליי, שנוכח ההחלטה בת"א 48067-01-11 ע.ל.א.ן מרחצאות בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (14.5.12) ("עניין בזק") ראוי לקבוע שקודם לתשלום המנה השנייה של הדיבידנד תוגש בעתיד בקשה נוספת שתיבחן על פי הנתונים שיהיו רלוונטיים לאותה עת.

נוכח הנטען בבקשה, כמו גם לנוכח עמדתם של הבנק ושל הכונס הרשמי, נראה לי לקבל את הבקשה ולאשר את החלוקה בסייג שעליו הצביע הכונס הרשמי, היינו, שגם תשלום המנה השנייה יהיה כפוף לאישורו של בית המשפט.

הנימוקים לאישור הבקשה מפורטים כראוי בסעיף 4 שלה, ועיקרם הוא שאף שהמבקשת אינה עומדת במבחן הרווח, מתקיים בה מבחן יכולת הפירעון כהגדרתו בסעיף 302(א) לחוק. סעיף 303 לחוק מאפשר לבית המשפט לאשר חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח אם הוא שוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון, ובנתונים שבפניי דומה כי אין קושי לקבוע שמבחן זה אכן מתקיים. הנתונים הכספיים המפורטים בבקשה מצביעים על כך, הבנק שהוא נושה בכוח של המבקשת מסכים לבקשה, והכונס הרשמי שבחן אף הוא את הנתונים אינו מביע עמדה המנוגדת למסקנה זו. כנדרש, המבקשת גם פרסמה את דבר הגשת הבקשה על מנת לאפשר הגשת התנגדויות לה, ועד מועד החלטה זו לא הוגשה כל התנגדות.

בנסיבות אלה אני מקבל את הבקשה ומאשר את החלוקה שעליה החליט הדירקטוריון, תוך שאני קובע שקודם לביצוע תשלום המנה השנייה תוגש בקשה נוספת לאישור התשלום. אכן, על פי הנטען בבקשה בנוגע להיקף ומהות פעילותה העסקית של המבקשת, ייתכן שיש בסייג זה משום הכבדה על המבקשת, אולם בצד זאת נראית לי עמדת הכונס הרשמי בעניין זה, מפני האפשרות שבעוד שמבחן יכולת הפירעון מתקיים במבקשת לפי המצב כיום, אפשר שהוא לא יתקיים בעת שיישקל תשלום המנה השנייה. הקושי שבפניו ניצב בית המשפט המתבקש לאשר חלוקה על יסוד מבחן הפירעון תואר בהרחבה בפסקה ו' של החלטת בית המשפט בעניין בזק, ואף כי לא נעלם מעיניי השוני הרב בנסיבות שני העניינים (מהות הפעילות העסקית והיקפה, סכומי הדיבידנד שבהם מדובר ועוד כיוצא בזה), אני בדעה שההשקפה שקיבלה ביטוי באותו עניין יפה גם בענייננו. טיבן וטבען של תחזיות הצופות פני עתיד, וכך גם לגבי דו"ח תזרים המזומנים שאומץ על ידי דירקטוריון המבקשת, הוא שהן כפופות לשינויי העיתים והנסיבות, ומכאן הצורך לבחון מעת לעת את תקפות ההנחות שביסוד התחזית ואת מידת התממשותן. תכליתו של מבחן יכולת הפירעון, שהעמידה בו היא תנאי לאישור חלוקת דיבידנד לחברה שאינה עומדת במבחן הרווח, כאמור בסעיף 303(א) לחוק, היא למנוע מצב שנושי חברה ימצאו עצמם מול שוקת שבורה, ואם נדרש לשם כך תהליך אישור מכביד מעט, הרי זה בבחינת הכרח בל יגונה.

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי סיגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: