מ. א. גולן נ' סיבוני

גזר דין

1.ביום 4.9.2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, בו הואשם בעיסוק בעסק טעון רישיון ללא רישיון או היתר זמני, לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: חוק רישוי עסקים). בפרק העובדות נאמר כי הנאשם מנהל ומפעיל מסעדה בה הינו מוכר בשרים ופלאפל ללא רישיון להפעלת עסק, על אף שעסק זה טעון רישוי.

2.ביום 19.3.2013 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, והורשע בביצוע העבירה נשוא כתב האישום.

3.באת-כוח המאשימה טענה כי מתחם הענישה נע בין 3,000 ₪ ל- 30,000 ₪, ועתרה להטיל עליו קנס בסך 5,000 ₪, חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה וצו סגירה דחוי.

4.הנאשם טען כי פעל בצורה נמרצת לקבלת רישיון וכי קיים את כל הדרישות שהופנו כלפיו. הוא טען לירידה במצבו הכלכלי, אך לא הציג אסמכתא כלשהי.

ביום 20.5.2013 הגיש הנאשם לבית המשפט העתק של רישיון לניהול עסק שהוצא לו ביום 12.5.2013, ושיהא בתוקף החל מיום 21.12.2015.

5.גזירת דינו של הנאשם תעשה לגבי העונש של הטלת קנס - בהתאם להוראות סימן א1 לפרק ו' לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", ולגבי ענישה צופה פני עתיד (קרי, מאסר על תנאי והתחייבות) - בהתאם להוראת סעיף 40ב שבסימן א1, אך ללא תחימת מתחם עונש הולם.

6.העיקרון המנחה בגזירת העונש הינו עקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש ומידת העונש המוטל עליו (ראו: סעיף 40ב לחוק העונשין). בטרם יקבע בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, עליו לבחון ולקבוע מהו מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שהוא ביצע בהתאם לעקרון ההלימה. קביעת המתחם תעשה לאור חמישה פרמטרים: (1) הערך החברתי הנפגע; (2) מידת הפגיעה בערך זה; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (המפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין, ונסיבות נוספות, כאמור בסעיף 40יב); (5) לגבי קנס – מצבו הכלכלי של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין).

7.על הערך החברתי הנפגע בעבירה על הוראה מהוראות חוק רישוי עסקים עמד בית המשפט ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק ותוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 673, 680 (2004):

"מטרתו של החוק היא לשמור ולהגן על ערכים שונים הנתפשים בחברתנו כערכים חשובים, ולקיומם של ערכים אלה נכונים אנו לצמצם את חופש העיסוק על דרך הטלתן של הגבלות להפעלתו של "עסק". כך הוא הערך של שלום הציבור, כך הוא הערך של שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, כך הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים בכלל וכך הם הערכים האחרים המנויים, אחד אחד בשורה עורפית, בהוראת סעיף 1(א) שלחוק רישוי עסקים. אלו הן תכליותיו המוצהרות, הברורות והחד-משמעיות של החוק: פיקוח על "עסקים" ועל בתי-עסק להגנה על מטרות חברה וסביבה אלו ואחרות. עצם קיומו והפעלתו של עסק עלול לסכן עניינים החשובים לכלל ולפגוע בהם, ובאמצעות החוק מבקשים אנו לוודא כי כל "עסק" ו"עסק" ינַהג דרכיו כך שאותם ערכים לא ייפגעו ולא יינזקו. וכפי שלימדנו מורנו פרופ' י' ה' קלינגהופר במאמרו "חופש העיסוק ורישוי עסקים" [22], בעמ' 586:

השלטה של משטר רישוי על פתיחת עסק וניהולו נעשית במתכונת תחיקתית של הטלת איסור לעסוק באותו עיסוק, כל זמן שלא ניתן רשיון לכך מאת רשות הרישוי המוסמכת. האיסור אינו מבטא יחס שלילי של המחוקק לעיסוק הטעון רישוי – מבחינה זו הוא איסור טכני, לא מהותי: מטרתו להנהיג פיקוח הן באשר לתנאי הכניסה לפעילות משקית עצמאית מסויימת, והן על אופן הפעילות ודרכיה".

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש להביא בחשבון את היקף העסק כפי שתואר בכתב האישום, ואשר נוהל ללא היתר.

על בסיס פרמטרים אלו הנני קובע כי מתחם הקנס ההולם בגין ביצוע העבירה בה הורשע הנאשם נע בין קנס בסך 3,000 ₪ לבין קנס בסך 50,000 ₪.

8.בגזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת מתחם העונש יש להביא בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (ראו: סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין), כמפורט בסעיף 40יא וסעיף 40יב לחוק העונשין, תוך התחשבות בשיקול ההרתעה האישית (סעיף 40ו לחוק העונשין) ושיקול הרתעת הרבים (סעיף 40ז לחוק העונשין). במקרה הנוכחי יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו בביצוע המעשים שהצמיחו את העבירות מיד בהזדמנות הראשונה, ואת מאמציו שעלו יפה לקבלת הרישיון. לאור התנהגותו זו, אין נדרשת החמרה לצורך הרתעתו האישית. מקרה הנוכחי אף לא התקיימו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם שנקבע לעיל.

9.לאור זאת, הנני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)קנס בסך 3,000 ₪ או 14 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם בשנים עשר תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.8.2013 ובכל 15 לכל חודש קלנדרי שלאחריו. אם לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

(ב)הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מביצוע עבירות לפי חוק רישוי עסקים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, במעמד הצדדים.