"מ 65148-06-15 סידאווי נ' עירית תל-אביב-יפו

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות, מיום 12.3.15.

הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 30.6.15 , דהיינו כחודשיים וחצי לאחר המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.

לטענת המערער הוא לא הגיש ערעורו במועד כיוון שהיה במו"מ עם נציגי המשיבה, לקבלת פיצויי פיטורין מוגדלים במקום זכויותיו הפנסיוניות כפי שנקבעו בפסה"ד.

2.בקשה להארכת מועד צריכה להתבסס על שניים:

א) טעמים מיוחדים (ראה תק' 528 לתק' סד"א); ב) סיכויי הערעור.

במקרה דנן אינני סבורה שהוכחו טעמים מיוחדים לאיחור. המשיבה מדגישה, שלבקשת המערער הוא הוזמן למנהל אגף שכר וזכויות סוציאליות וזה ניסה להבהיר לו את תוצאות בקשתו ולשכנעו שלא יוותר על זכויותיו הפנסיוניות. המערער מיוזמתו עמד על כך שהוא זקוק לכספי הפיצויים, כי הוא חב כספים בשוק האפור ונתון ללחצים ואיומים על חייו.

המשיבה לטענתה הבהירה למבקש שאין סיכוי לאישור פיצויים מוגדלים, אך המבקש ביקש ועמד על כך שבקשתו תובא לפני ועדת הפרישה. בקשתו לפיצויים מוגדלים לא נענתה.

המשיבה מדגישה שאיש לא דרש מהמבקש לוותר על הגשת הערעור, או להימנע מהגשת בקשה להארכת המועד בזמן.

מעבר לגירסאות הצדדים, יש להדגיש שמו"מ בין צדדים אינו מפסיק את המרוץ להגשת ערעור וכל עוד לא קיבל המבקש תשובה חד משמעית, היה עליו במקביל להגיש ערעור במועד, או לפחות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. המערער לא עשה כן.

יצוין, שהועדה קיבלה החלטה עוד ב- 30.4.15 והמבקש יכול היה לפעול כבר אז בעניין הגשת הערעור, אך הוא לא עשה כן. הוא פנה לסמנכ"ל משאבי אנוש שיתערב אישית בעניינו, אך לא פעל להגשת ערעור.