מ' א נ' י' י

החלטה

הצדדים התגרשו בבית הדין על פי הסכם גירושין מיום ד' חשון תש"ס )14.10.99(, אשר
אושר וקיבל תוקף של פסק-דין ביום י"א טבת תש"ס )20.12.99(.

ביחס למזונות בת הצדדים, אשר נולדה ביום 14.7.99, הוסכם כי האב ישלם למזונותיה סך
400 ח"ש לחודש, עם הצמדה לתוספת היוקר לשכירים. כן הוסכם כי כאשר הבעל יעבוד וישתכר
למחייתו בכבוד, יתקיים דיון בבית הדין הרבני להגדלת מזונות. ייאמר מיד, כי כבר על
פני הדברים נראה, שהסכום שנקבע לא כיסה את צרכי הילדה. הוא הוסכם בנסיבות המיוחדות,
תוך שצויינה, כאמור, הזכות לתבוע הגדלת מזונות.

כעבור כארבע שנים, ביום ו' אב תשס"ג )4.8.03( הוגשה תביעה להגדלת מזונות הבת.
בתביעה נטען, בין היתר, כי לא ניתן לגדל ילדה בסכום של 400 ח"ש לחודש, וכי הנתבע החל
לעבוד. בתגובה, כתב האב לבית הדין, כי הוא אינו עובד, אלא מתנדב במד"א ובזק"א, הוא
חי אצל הוריו ומתפרנס על ידם למחייתו.