לתכנון ובניה/מדינת ישראל נ' מחאמיד

החלטה

בפניי בקשתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז חיפה (להלן: "המבקשת") ליתן כנגד המשיב, מר מחאמיד בסאם חאלד (להלן: "המשיב") צו הריסה שיפוטי לפי סעיף 241 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק) באשר לכל אשר נבנה ע"י המשיב או מי מטעמו על חלקה 35 בגוש 20424 אשר באום אל פאחם (להלן: "המקרקעין"), וכן צו מניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק להימנע מביצוע פעולות בנייה כלשהן על המקרקעין.

ביום 3.5.10, הוריתי למשיב ועל יסוד הבקשה בלבד, להפסיק את עבודות הבניה נשוא הבקשה וזאת, עד לקיום דיון בבקשה במעמד שני הצדדים ועד למתן החלטה אחרת.

ביום 6.5.10 התקיים הדיון במעמד שני הצדדים והוגשה תגובת המשיב לבקשה.

עובדות שאינן שנויות במחלוק:

כנגד המשיב הוצא צו הפסקה מנהלי ביום 11.9.02 וכן צו הפסקה שיפוטי ביום 7.10.02 להפסקת עבודות הבניה והשימוש המבוצעים במקרקעין.

ביום 27.11.06 הורשע המשיב, עפ"י הודאתו, בבית משפט השלום בחדרה במסגרת ת"פ 4455/02 בביצוע עבודות בנייה הטעונים היתר, ללא היתר. במסגרת גזר הדין ניתן ע"י ביהמ"ש צו להריסת המבנה תוך 18 חודשים.

ביום 2.7.08 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה אך בקשתו נדחתה.

ביום 30.9.09 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל ובקשה להארכת מועד ביצוע צו ההריסה – בקשה זו עודנה תלויה ועומדת והיא קבועה לדיון ביום 17.5.10 בפני כב' השופט מסארווה, בבית משפט השלום בחדרה. צו ההריסה עוכב עד למתן החלטה בבקשה זו.

במהלך התקופה בה עוכב צו ההריסה הגיש המשיב לועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה להיתר בדיעבד של המבנה.

ביום 4.3.10, החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ליתן למשיב היתר בנייה. המשיב קיבל את ההיתר לידיו ביום 12.4.10 והחל בהמשך עבודות הבניה.

ביום 14.4.10 (יומיים לאחר קבלת ההיתר בידי המשיב) נשלחו למשיב ולב"כ הודעות מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה, לפיהן צויין, כי הוועד התלתה את תוקפו של ההיתר עד שתינתן החלטה אחרת, וכי נפלה תקלה טכנית משלא ידעה הוועדה המקומית כי ביום 6.4.10 הוגש ערר על החלטת הוועדה המקומית ואשר הוגש על ידי שלושה נציגים בעלי דעה מייעצת בוועדה. על פי חוק התכנון והבניה, מרגע שהוגש ערר על החלטת הוועדה, אין להוציא היתר בניה. הועדה המקומית טענה כי מדובר בהיתר בטל והמשיב נתבקש להשיבו לידי הוועדה.

טענות המבקשת:

ההיתר בטל מעיקרו. שלושה ימים לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה את מתן ההיתר למשיב, ולפני שהמשיב קיבל לידיו את ההיתר, הוגש ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובניה. ברגע שמוגש ערר, המשיב אינו אמור לקבל לידיו את ההיתר, אך עקב תקלה מצד הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ההיתר נמסר למשיב ולכן, יומיים לאחר מכן, הוועדה המקומית הודיעה למשיב שלא לעשות שימוש באותו היתר ונדרש להשיבו לידי הוועדה.

המשיב לא החזיר את ההיתר וביום 22.4.10 נתגלה למבקש כי המשיב חידש את פעולות הבנייה במקרקעין חרף התראות שנשלחו לו במטרה להשלים את המבנה ולאכלסו.

משקבוע דיון בבקשת המשיב

לפיכך, פונה המבקשת, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, לביהמ"ש בבקשה ליתן צו הריסה שיפוטי באופן מידי לפי סעיף 241 לחוקר, וכן ליתן צו מניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק אשר יאסור על המשיב בניה ושימוש במקרקעין.

טענות המשיב:

המשיב טוען, כי הוא החל בהשלמת עבודות הבניה רק משקיבל לידיו ביום 12.4.10 את ההיתר שניתן לו על ידי הועעדה המקומית.

המשיב אינו מכחיש כי קיבל לידיו את הודעתה של הוועדה המקומית מיום 14.4.10, אך לטענות, התליית תוקפו של ההיתר נעשתה שלא כדין, וכי לא ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. המשיב טוען עוד, כי מכל מקום, לא התקבל בידיו גם עותק מהערר שהוגש.