לשכת המסחר תל אביב נ' אר.אס.טק אלקטרוניקס בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון כתב ההגנה. לטענת המבקשת במועד הגשת כתב ההגנה היא לא הייתה מודעת להיבטים שונים הנובעים מהנושא נשוא כתב התביעה. עוד נטען כי לאחר הגשת כתב ההגנה הגיעה המבקשת למסקנה כי עיסוקה בתחום המסחר הקמעונאי וכי ארגון המעבידים אליו היא משתייכת הוא "התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל.

2.המשיבה (התובעת) מתנגדת לבקשה ולחלופין, ככל שבית הדין ייעתר לבקשה מבוקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט.

הדיון החל

3.על פי תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות"), רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, להתיר לו לתקן את כתב טענותיו. מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות הענין.

4.כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט: הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.השניה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר(מ. גולדברג, דיני עבודה עמ' 60 והאסמכתאות המובאות שם; דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא' 360)

5.כלל היסוד בבית הדין לעבודה הוא כי יש להרשות תיקון כתב טענות.

בעוד שתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מגבילה את התיקון "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", הרי שבתקנה 41 לתקנות לא תמצא הגבלה כזאת.מכאן כי סמכותו של בית הדין לתקן כתב טענות רחבה יותר מזאת של בית המשפט (ראה: דב"ע שן/3-23 שם בעמ' 360)

6.יחד עם זאת, גם הסמכות, רחבה ככל שתהיה, אינה בלתי מוגבלת, ובית הדין ינהג על פי עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות. אחד מכללי היסוד האמורים הוא כי אין להעתר לבקשת תיקון מקום בו יקפח התיקון בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 349). חריג נוסף לכלל הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב (ע"א 2345/98 ס' דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', נ"ב (3) 427, בעמ' 431, סעיף 5).

מן הכלל אל הפרט

7.בענייננו, אין ספק שבכתב ההגנה המתוקן מבקשת הנתבעת לשנות מהותית מטענותיה בכתב ההגנה המקורי. כאמור, בכתב ההגנה המתוקן מבקשת הנתבעת לטעון כי היא שייכת לארגון מעבידים אחר והיא אף מצרפת אישור חברות לאותו ארגון נטען. יש טעם רב בדברי ב"כ המשיבה על כך שהנתבעת מבקשת, באמצעות כתב ההגנה המתוקן, לערוך מקצה שיפורים על חשבון המשיבה וזאת באופן שבו היא הצטרפה, בדיעבד, לארגון המעסיקים כדי לטעון שהיא פטורה מתשלום דמי טיפול ארגוני לתובעת.

8.יתר על כן חל שיהוי רב ולא מוסבר בין הגשת כתב ההגנה המקורי (ביום 28.5.2012) לבין הגשת הבקשה לתיקון כתב ההגנה (ביום 2.12.2012).

9.יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכלל היסוד בבית הדין לעבודה הוא כי יש להרשות תיקון כתב טענות (דהיינו: גישה ליבראלית). לפיכך, על מנת שמלוא היריעה הלרבנטית תונח בפני בית הדין, לרבות מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ועל אף האיחור הניכר שחל בהעלאתה של טענת המבקשת לעניין החברות בהתאחדות הסוחרים והבעייתיות, לכאורה, בהצטרפות המבקשת, בדיעבד, לארגון המעסיקים, הנני מתיר לנתבעת לתקן הגנתה, תוך פסיקת הוצאות לטובת התובעת.

באשר לפסיקת ההוצאות אציין, כי המבקשת טוענת שלא יגרם למשיבה כל נזק כתוצאה מתיקון כתב ההגנה ואף לא יהא עליה לתקן כתב טענות כלשהו. ואולם, חיוב בעל דין בהוצאות אינו נגזר אך ורק בשים לב לשאלה האם על בעל הדין שכנגד להגיש כתב טענות נוסף, אם לאו, וישנם שיקולים נוספים, כגון סרבול ההליך המשפטי, פיצוי בגין יתרון דיוני שניתן למבקשת כתוצאה מתיקון כתב ההגנה וכו'

סוף דבר:

10.(א)כתב ההגנה המתוקן מתקבל לתיק.

המזכירות תסרוק את כתב ההגנה המתוקן בתיקיית "כתבי טענות".

(ב)הנתבעת תישא בהוצאות התיקון ושכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך כולל של 1,500 ש"ח שישולמו בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

(ג)התיק יקבע לדיון מוקדם נוסף ליום 21.3.2013 בשעה 14:00.