החייב התייצב לחקירת יכולת בהתאם להוראות תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 וזאת לאחר שהוטלו עליו הגבלות תיקון 29, לרבות הטלת הגבלה מלצאת את הארץ.
מחקירת החייב ולאחר עיון בשאלון ובמסמכים מתבררים הפרטים הבאים:
לחייב שלושה תיקים פתוחים (לא כולל תיק משכנתא) עם היקף חובות בסך של 367,874 ש"ח. חובו של החייב בתיק זה הינו בסך 139,956 ש"ח והחייב אינו משלמו כסדרו.
החייב בן 60, גרוש ואב לשלושה ילדים אשר להם ולגרושתו הוא חייב דמי מזונות חודשיים בסך כולל של 1,000 דולר כאשר התברר לפני, כי החייב לא פרע את חיוב המזונות במשך שלושת החודשים האחרונים, לטענתו.
החייב לא הציג אסמכתאות לביצוע החיוב החודשי במזונות ואף עלה מפסק הדין אשר הציג החייב, כי קיים חיוב במזונות עתידי בסך כ- 700 דולר לחודש לגרושתו, עד הגיעה לגיל 65 (היום היא בת 60).
לטענת החייב, מרכז חייו הינו בהונג קונג ושם הוא מתפרנס מעיסוק במסחר ביהלומים. לטענתו, הוא מרוויח שם כ- 3,000 דולר לחודש ואשתו הנוכחית, המקומית, משתכרת שם בסך של כ- 5,000 דולר לחודש. הוצאת החייב בגין שכירות חודשית בסך של כ- 6,500 דולר מעידה על יכולת כלכלית ועל רמת חיים גבוהה. לטענת החייב, הוא איננו מנהל פעילות כלכלית בישראל ומשנת 2003 מנהל את חייו בהונג קונג. כל טענות החייב לא גובו במסמכים וסעיפים 2, 9 ו- 10 לשאלון שמילא, אשר הינם סעיפים מהותיים ביותר, נותרו ריקים ללא דיווח מוסמך ומפורט של הכנסותיו והוצאותיו בצירוף מסמכים כפי המפורט בעמוד 7 לשאלון.
כידוע, הנטל מוטל לפתחו של החייב להוכיח את יכולתו הכלכלית העדכנית (השוו: סעיפים 7א ו - 7ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967) ולכן אין מנוס מן הקביעה, כי החייב לא הוכיח את יכולתו הכלכלית האמיתית והעדכנית של תאו המשפחתי הבגיר (בהונג קונג), בפני.
הובהר לחייב, כי העובדה שאיננו מתגורר בישראל איננה מעניקה לו פריווילגיה (זכות-יתר) בהיותו חייב לנושיו בארץ סכומים ניכרים. לפיכך, אין מקום בשלב זה לסטות משיעורו של צו החיוב בתשלומים המנהלי הקבוע בתיק בסך של 1,000 ש"ח בחודש אותו החייב בוחר ממילא שלא לשלם.
כל עוד עומד החייב בתשלומים לא יוצאו מיטלטלין מדירתו ולא יעוקלו חשבון עו"ש ומשכורת ככל שהינם בנמצא ולא ינקטו נגדו הליכי הבאה. הזוכה יהא רשאי להטיל עיקולים על רכוש החייב בישראל ככל שקיים כזה רכוש בנמצא.
החייב מותרה בזאת שאם לא ישלם את החיוב החודשי יהא צפוי למיצוי הדין כנגדו והחמרת הליכי הגבייה הננקטים בתיק זה, ככל שיינקטו ע"י הזוכה.
לעניין ביטול ההגבלות ובמיוחד ההגבלה מלצאת את הארץ.
ראשית יאמר, כי החייב לא הוכיח את יכולתו הכלכלית כדבעי ולא נימק בגיבוי אסמכתאות את הסייגים הקבועים בחוק לביטול ההגבלה, כך למשל לא הוכיח החייב, כי אין ביכולתו לפרוע את חובו לאלתר לשם ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ו/או כי אין ביכולתו להפקיד סכום משמעותי כנגד ביטול ההגבלה (השוו: סעיף 66ד'(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1969). בנסיבות אלה, וגם כפי שהוכח לפני, שעה שלחייב ולתאו המשפחתי הבגיר בחו"ל יכולת כלכלית גבוהה מוכחת, ושעה שכנגד החייב תלוי ועומד חיוב תקף במזונות למשפחתו בישראל, אשר איננו פג, היה מקום לכאורה לדחות את בקשת החייב על הסף.
יחד עם זאת, מכיוון שלחייב בני משפחה בישראל מדרגת קרבה ראשונה, אשר באמצעותם יכול הוא לבצע תשלומים חודשיים לתיק זה כמוצע, ונוכח העובדה שעיסוקיו ופרנסתו של החייב הינם בחו"ל, ובהתחשב בכך שתכלית ההגבלות איננה ענישה, כי אם אמצעי אכיפה וגבייה לגיטימי-חוקי, הרי שבשים לב להתרשמותי הבלתי אמצעית מן החייב, וכן לאור הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאחר איזון עם זכותו של הנושה להיפרע כדי חובו בתיק זה, ובמכלול נסיבות העניין, הריני לקבוע, כדלקמן:
אם החייב ימציא 2 ערבים לשביעות רצון רשם ההוצל"פ, אשר השתכרותו של כל אחד מהם איננה נופלת מסך של 5,000 ש"ח נטו, וישלם סך של 25,000 ש"ח על חשבון חובו, יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ נגדו לתקופה מוגבלת, כפי שאקבע בהחלטת המשך לאחר התייצבות הערבים.
המזכירות תעביר עותק מן השאלון על נספחיו וכן פרוטוקול החלטה זו לזוכה וכן תבצע עדכונים והתאמות בתיק בהתאם להחלטתי זו.
נתנה והודעה לחייב היום, 6.7.11 באולם.
אסף אבני, רשם
רשם ההוצאה לפועל