לרנר ואח' נ' נ.ר. אתנה אחזקות בע"מ ואח'

פסק דין

א. מבוא

לפניי תביעה כספית ע"ס 59,697 ₪, שהגישו התובעים כנגד הנתבעים, בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום על פי הסכם שכירות שנחתם בין התובעים לנתבעת 1 ביום 11.2.08 (להלן: "ההסכם"), לפיו שכרה הנתבעת 1 מהתובעים אולם בשטח של 150 מ"ר, בקומה השנייה ברח' התעשייה 4 בתל-אביב ושתי חניות צמודות בחניון הבניין (להלן: "המושכר").

הנתבעים 2-3, נתבעו מכח ערבותם לביצוע התחייבויותיה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), על פי ההסכם.

בקשה למתן רשות להתגונן הוגשה מטעם הנתבעים 1-2. בהתאם להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 1.12.09, ניתנה לנתבעים 1-2, הרשות להתגונן כנגד התביעה וכן להגיש כתב תביעה שכנגד מטעמה של החברה.

כתב תביעה שכנגד ע"ס 249,658 ₪, הוגש על ידי החברה כנגד התובעים. בהתאם להחלטתי הדיון בשתי התביעות אוחד ופסק הדין מתייחס לשתי התביעות גם יחד.

כנגד הנתבע 3 ניתן ביום 17.12.09 פסק דין , לאחר שלא התגונן כנגד התביעה.

במסגרת הליך ההוכחות שהתקיים בפניי, הוגשו תצהירים ונשמעו עדויות הצדדים, כדלקמן: מטעם התובעים הוגש תצהירה ונשמעה עדותה של התובעת 1 (להלן:"התובעת"). מטעם הנתבעים הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של מנהלה של החברה הוא הנתבע 2 (להלן: "ניצן"). כן הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של העד ישראל חלפון (להלן: "חלפון"), אשר עבד בזמנים הרלבנטיים אצל החברה בתפקיד מפקח ואיש אחזקה.

בתום שמיעת ראיות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 11.7.10, סיכמו לפניי ב"כ הצדדים טענותיהם בעל-פה.

ב. הרקע

ביום 11.2.08, נחתם ההסכם בין התובעת לחברה, בערבותם של הנתבעים 2-3. בהתאם להסכם נקבעה השכירות לתקופה בת 36 חודשים, המתחילה 45 ימים, מיום חתימת ההסכם (סעיף 3 להסכם).

במסגרת ההסכם התחייבו התובעים לבצע במושכר, על חשבונם, התאמות לצרכי החברה בהתאם לתשריט ולמפרט אשר צורפו כנספחים א'-ב' להסכם והיוו חלק בלתי נפרד ממנו.(סעיפים 5.1-5.2 להסכם).

כן הוסכם במסגרת ההסכם כי ככל שעבודות ההתאמה יסתיימו בטרם חלוף 45 ימים מיום חתימת ההסכם, יוקדם מועד תחילת השכירות בהודעה שתינתן על ידי התובעים לחברה. עוד הוסכם כי איחור של עד 15 ימים בביצוע ההתאמות לא יהווה הפרה (סעיף 5.3 להסכם).

בהתאם להסכם התחייבה החברה בתשלום דמי שכירות בסך 8,037 ₪, לחודש בצירוף מע"מ. (סעיף 8.1 להסכם). בסעיף 8.3 להסכם הוסכם כי ביום מסירת החזקה במושכר לידיה תשלם החברה דמי שכירות עבור התקופה המסתיימת ביום 30.6.08. כן התחייבה החברה להפקיד בידי התובעים באותו המעמד, שיקים מעותדים בסכומים ובזמני הפירעון המתאימים לתשלום דמי השכירות.

בנוסף התחייבה החברה על פי ההסכם לשלם התשלומים השוטפים החלים על המושכר, לרבות דמי ניהול בגין ניהול ואחזקת הבניין, כפי שייקבעו על ידי חברת הניהול של הבניין.

להבטחת ביצוע כל התחייבויותיה של החברה על פי ההסכם, התחייבה החברה להפקיד בידי התובעים תוך 7 ימים מיום חתימת ההסכם פיקדון בסכום השווה לדמי שכירות של שלושה חודשי שכירות בצירוף מע"מ (סעיף 17.1 להסכם). לחילופין, במקום הפקדת הפיקדון, נקבע בסעיף 17.4 להסכם כי החברה רשאית להפקיד בידי התובעים ערבות בנקאית. כפי הוראת הסעיף: "כל עוד לא הופקדה הערבות הבנקאית או הפיקדון לא יתחיל הזמן לביצוע עבודות ההתאמה".

ג. טענות הצדדים והעובדות שהוכחו

תביעת התובעים הוגשה לטענתם לאחר שבסמוך לאחר חתימת ההסכם החלו הנתבעים להפר אותו עד אשר בסופו של יום הפסיקו לחלוטין לשלם דמי שכירות והתובעים נאלצו לחלט את הערבות הבנקאית, שכיסתה חלק קטן מחוב דמי השכירות, ולהשכיר את המושכר לשוכרים חלופיים במחיר נמוך יותר.

לטענת התובעת בתצהירה הפרות הנתבעים את ההסכם התבטאו בין היתר באיחור בהמצאת הערבות הבנקאית; באי הפקדת השיקים הדחויים להבטחת תשלום דמי השכירות; בסירוב לקבל לידם החזקה במושכר חרף כך שעבודות ההתאמה במושכר הושלמו עוד ביום 10.4.08; אי תשלום במועד של דמי השכירות לחודשים 7/08- 9/08; החל מיום 1.10.08 ועד לפינוי המושכר על ידם ביום 29.3.09, הפסיקו הנתבעים לשלם דמי השכירות. שיק מעותד ליום 15.12.08 ע"ס 28,608 ₪, שנמסר על ידי החברה לתובעים כתשלום בגין דמי שכירות חולל בחוסר פירעון על ידי הבנק הנמשך מסיבת א.כ.מ. (ראה סעיף 11 לתצהיר התובעת על תתי סעיפיו ועל נספחיו).

לאחר שהשיק האמור חולל בחוסר פירעון, חולטה הערבות הבנקאית שמסרה החברה לתובעים להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם, ע"ס 24,000 ₪. (ראה נספחים 20-21 לתצהיר התובעת).