לרמן ואח' נ' בוזין

פסק דין

בפני תביעת פינוי, בהתאם לפרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

אין חולק כי התובעות הינן הבעלים של המושכר בו מחזיק הנתבע בהתאם לחוזה השכירות, נספח א' לכתב התביעה.

אין חולק כי, לאחר תקופה ארוכה של שכירות, בגין קשיים כלכליים נותר חוב דמי שכירות.

הצדדים חלוקים לגבי גובה החוב, אולם ברור שמאז חודש ספטמבר 2010, לא משלם הנתבע את דמי השכירות במועדם ובמלואם.

בהתאם לחוזה השכירות, ובהתאם לחוק, אין לבית המשפט, במצב שכזה, אלא להיעתר לצו המבוקש בתביעה ולצוות על פינוי המושכר.

יחד עם זאת, שמע בית המשפט כי הנתבע מוכן לעשות מאמץ כספי ובתוך 14 יום לשלם לתובעות את כל יתרת החוב.

תקופת השכירות על פי חוזה השכירות ממילא מסתיימת עוד זמן קצר, דהיינו ביום 28/1/11, והנתבע הצהיר בכתב הגנתו כי אין לו כוונה שלא לכבד את האמור בחוזה השכירות והוא מתכוון לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות כאמור.

בנסיבות אלו, אני מחליט כדלקמן:

אני מצווה על הנתבע לפנות את המושכר כאמור בסעיף 1 לכתב התביעה, ולהשיב את החזקה בו, כשהמושכר פנוי מכל אדם או חפץ של הנתבע.

כדי לאפשר לנתבע להתארגן לפינוי, הנני קובע כי יום הפינוי, בהתאם לפסק דין זה יהיה לא לאחר יום 23/12/10 שעה 12:00.

אם עד למועד זה ישלם הנתבע, לידי ב"כ התובעות את יתרת חוב דמי השכירות, דהיינו את דמי השכירות לחודשים ספטמבר אוקטובר נובמבר ודצמבר – 2010 וכן יפקיד בידי ב"כ התובעות המחאה אישית, או במזומן, על סכום דמי השכירות עד לסוף תקופת השכירות, דהיינו חודש ינואר, יידחה מועד כניסת פסק הדין לתוקפו, עד לתאריך סיום תקופת השכירות דהיינו 28/1/11 שעה 12:00.

היות והצדדים חלוקים לגבי הוצאות התיקון, הרי אני קובע כי בשלב זה, לפנים משורת הדין, לא יהיה הנתבע רשאי לקזז מחוב דמי השכירות אלא 50% מסכום זה.

לגבי הוצאות המשפט, הרי ברוב הגינותן הסכימו התובעות כי כל צד ישא בהוצאותיו. היות ופסק דין זה הוא הסדר של פשרה, כבר בישיבה הראשונה, זכאיות התובעות להחזר אגרה כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי [אגרות].

ניתנה והודעה היום א' טבת תשע"א, 08/12/2010 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

הוקלד על ידי: הדר אהרון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: