לפסקר נ' אורכמן ואח'

משיב יהושע לפסקר

החלטה

זו החלטה בבקשה למחיקת כותרת ולחלופין – למתן רשות להגן.

התובענה והבקשה :

1.בתובענה שהוגשה בתיק זו תובע המשיב (להלן: "לפסקר") מהמבקשים, סך של 7,073,668 ₪, בגין הלוואה שהלווה, לטענתו, למבקשים לשם קיום הסכם (נספח א' לתביעה), שנכרת ביום 16.4.07, בין הופמן ברוך (להלן: "הופמן") לבין המבקש מס' 1, הרב משה אויכרמן (להלן: "אויכרמן"), בנוגע לפעולות המבקשות 2 ו- 3 (להלן: "העמותות"), בין היתר בהתייחס למוסד חינוכי שמפעילה המבקשת מס' 2, בנוגע לאופן הפעלת העמותות, להרכב חבריהן ונושאים נוספים הנלווים לכך (להלן: "ההסכם").

לפסקר טוען בתביעתו, כי "כדי לקיים את ההסכם וההתחייבויות הכספיות העולות ממנו", הוא הסכים להעניק למבקש ולעמותות הלוואה בסך של 1.5 מליון דולר וכי ביום 23.4.2007 הוא העביר לאויכרמן סכום זה.

להוכחת ההלוואה נסמך לפסקר על מסמך (בשפה האנגלית), שנחתם ע"י אויכרמן ואושר ע"י עו"ד טמבור המנוח ביום 23.4.07 (נספח ב' לתביעה) וכן על מסמך בשפה העברית (נספח ג' לתביעה). לטענתו, בשני מסמכים אלה (להלן: "מסמכי ההתחייבות") התחייב אויכרמן להחזיר לו הלוואה שקיבל ממנו, בסך של 1.5 מליון דולר.

2.בבקשתם טענו המבקשים כי התביעה איננה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, מאחר שהיא איננה תובענה לסכום כסף קצוב, באשר לא צורפה אליה כל אסמכתא המוכיחה העברת 1.5 מליון דולר מלפסקר אל המבקשים. לטענתם, המבקשת מס' 2 קיבלה מלפסקר חצי מליון דולר בלבד, אולם גם סכום זה לא התקבל כהלוואה אלא כתרומה.

עוד נטען, כי כתב התביעה אינו מגלה כל יריבות בין לפסקר לבין העמותות וכי די בכך על מנת שתימחק הכותרת וכל התביעה תועבר לדיון בפסים רגילים וכן כי בכוונתם להגיש הודעה לצדדים שלישיים.

לחלופין עותרים המבקשים למתן רשות להתגונן, בטענה לפיה הסכום הנטען לא התקבל על ידם, אלא התקבלה רק התרומה הנ"ל. לתמיכה בדבריהם הוגשו, במהלך הדיון, שתי קבלות מתאריכים 9.7.2007 ו- 31.12.2007, לפיהן נתקבלה מלפסקר תרומה בסך כולל של 0.5 מיליון דולר בלבד (סומנו מב/1 ו- מב/2).

המבקשים טוענים, כי לפסקר (המתגורר בחו"ל - בבהמס) ואויכרמן מכירים מספר שנים, כי שררו ביניהם יחסי אמון הדדי, כי הם אף ביקרו זה אצל זה וכי בעבר תרם לפסקר כספים למוסדות צדקה שנוהלו ע"י אויכרמן. לענין התביעה דנן נטען, כי בעת ביקורו של לפסקר בישראל הוא ביקר במוסד החינוכי ושמע, מהופמן, שניהל אז את העמותות, על מצבן הכלכלי הקשה של העמותות. על פי הנטען, הציע לפסקר לתרום כסף לעמותות, אולם התנה זאת, בין היתר, בכך שאויכרמן יחליף את הופמן בתפקידו כיו"ר העמותות, תוך שאויכרמן התחייב ליטול על עצמו את התחייבויות העמותות. לטענת אויכרמן, הוא לא היה מסכים לכך, לולא הבטחתו של לפסקר להזרים כספים לעמותות ואמנם הועברה על ידו, למבקש מס' 2, כאמור, תרומה בסך של 0.5 מיליון דולר.

אויכרמן טוען, שהוא חתם, תחילה, על מסמך ההתחייבות בשפה העברית וכי לאחר מכן התבקש לחתום על מסמך ההתחייבות בשפה האנגלית והניח כי מדובר בתרגום נכון של המסמך ולכן חתם גם עליו וכי רק בדיעבד התברר לו שהתרגום אינו נכון ושלמסמך ההתחייבות בשפה האנגלית הוּספּו דברים ללא ידיעתו וללא הסכמתו. משום כך, לטענתו, אין המסמך מחייב אותו, מה גם שאין למצוא בו ראיה להלוואה או להתחייבות כנטען ע"י המשיב.

לתשובת לפסקר לבקשה צורפו צילומי שיקים בנקאיים ע"ס כולל של 900,000 דולר, אשר נמשכו לפקודת אוירכמן (להלן: "השיקים") והוסבו על ידו להופמן. לטענת אויכרמן, במהלך טיסה לבהמס, ביחד עם הופמן ולפסקר, שוחחו הופמן ולפסקר והגיעו ככל הנראה להסכמות שתוכנן אינו ידוע לו. בעקבות זאת משך לפסקר את השיקים לפקודת אויכרמן והורה לו להסב אותם מיד לפקודת הופמן והוא עשה כן (כפי שאכן ניתן לראות מצילומי השיקים שצורפו). כן ניתן שיק בנקאי אחד, ע"ס של 100,000 דולר, שנשלח כתרומה דרך חב"ד בויסקונסין.

3.אויכרמן נחקר על תצהירו ועמד על גרסתו וטענותיו. בחקירתו הסביר, שהוא הסכים שהשיקים יירשמו לפקודתו וחתם עליהם חתימת היסב, כפי שהתבקש, לאור יחסי האמון ששררו בינו לבין לפסקר, בסברו כי לפסקר והופמן עשו ביניהם סידור כלשהו וכי וודאי יש סיבה לכך שהשיקים אינם נרשמים לפקודת הופמן ישירות.

בטיעוניו בפניי, טען בא כוחו של לפסקר, כי מדובר בהגנת בדים וכי גרסתו של אויכרמן מופרכת על פניה. בהצביעו על כך שאויכרמן לא הזכיר בבקשתו את השיקים, טען כי אויכרמן נמנע מלציינם מאחר שהוא סבר שהם לא נמצאים בידי לפסקר. עוד טען, כי אין כל הגיון בגרסתו של אויכרמן לגבי נסיבות משיכת השיקים על שמו, שכן אויכרמן היה זה שהפגיש בין לפסקר לבין הופמן ואין זה סביר שבמהלך אותה טיסה תיקָשֵר עסקה כלשהי בין הופמן לבין לפסקר. לטענתו , גם ההסבר שניתן ע"י אויכרמן לשאלה מדוע נרשמו השיקים לפקודתו, אינו סביר.

עוד טוען הוא, כי לא בכדי לא השיב אויכרמן ולא השיבו העמותות למכתבים שנשלחו אליהם ואל בא כוחם, עו"ד טמבור ז"ל, בהם נדרש החזר ההלוואה בסך 1.5 (הוגשו וסומנו מש/1). מיליון דולר וכי גם לכך יש ליתן משקל.

דיון ומסקנות :

4.עיון בכתב התביעה ובנספחיו מעלה, כי בכל הנוגע לעמותות, אין התביעה נתמכת במסמך בכתב. מסמכי ההתחייבות אינם חתומים על ידן, השיקים לא נמשכו לפקודתן ולא הוסבו אליהן ואף לא נטען שהן היו אלה שקיבלו את הכסף (למעט הודיה של המבקשת מס' 2 בקבלת 0.5 מיליון דולר, אך לא כהלוואה, שיש להחזיר, אלא כתרומה). לפיכך, לא מתמלא, לגביהן, התנאי האמור בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא הצורך ב"חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא [...] שיש עליהן ראיות שבכתב", כנדרש בתקנה. לפיכך דין הבקשה למחיקת כותרת, ביחס לעמותות, להתקבל.

למעשה, משנמחקת הכותרת לגבי העמותות, שוב לא ניתן לנהל את התביעה כתביעה בסדר דין מקוצר ודינה לעבור לסדר דין רגיל גם לגבי אויכרמן. ראו: בר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581, עמ' 583-582; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 306, 307.

לפיכך, יש למחוק את כותרת התביעה ולהעבירה לסדר דין רגיל.

5.מעבר לצריך אומר, שגם לוּ לא נמחקה הכותרת, היה מקום ליתן למבקשים רשות להתגונן ואבהיר מדוע.