לפידות נ' אבשלום

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 106,502 ₪ שעניינה דרישה להשבת סכום ששולם כתמורה חלקית עבור דירה נרכשת בשלומי על סמך זיכרון דברים שבוטל בסופו של דבר.

הצדדים להליך, תושבי שלומי, חתמו ב – 20.11.86 על זיכרון דברים במסגרתו נקבעו תנאי עסקה למכירת זכויות הנתבע בדירה בת 4 חדרים ברח' יפה נוף בשלומי, לתובע.

בפתיח לזיכרון הדברים הוגדר הנכס וב"הואיל" השלישי נרשם כי הקונה מעוניין לרכוש את הנכס מן המוכר:

"בתנאי זיכרון דברים זה וכפוף לאישור הבנק למשכנתא".

בסעיף 3 לזיכרון הדברים נקבעה התמורה:

לסכום בשקלים חדשים השווה ל – 359,885 ₪ שערכם ביום חתימת ההסכם הינו 83,500 דולר (ארה"ב)".

כמו כן נקבעו מועדי התשלום כאשר במעמד חתימת ההסכם שולם סכום בשקלים השווה ל – 2,320 דולר (ארה"ב). תשלום שהוגדר כתשלום 1 אמור היה להיות משולם לא יאוחר מיום 15.12.06 בסכום בשקלים השווה ל – 52,000 דולר. תשלום שהוגדר כתשלום 2 אמור היה להיות משולם לא יאוחר מיום 1.7.07 בסכום בשקלים השווה ל – 29,180 דולר וכנגד מסירת החזקה והמצאת מסמכים.

בסעיף 3.3 הוסכם כי:

"כל תשלום הנקוב במטבע זר ... ישולם על ידי הקונים בש"ח מחושבים לפי השער היציג כפי שיתפרסם על ידי בנק ישראל ביום התשלום בפועל".

בסעיף 5 לזיכרון הדברים הוסכם כי:

"במקרה של הפרה של התחייבות זיכרון דברים זה או חלק ממנו, תועבר לצד המפר הודעה מראש של 7 יום בדרישה לתיקון ההפרה. במידה ולא יעשה כן לאחר 14 ימים יהיה חייב המפר סך של 10,000 דולר לצד הנפגע מבלי לפגוע בזכויות לתבוע על פי כל דין".

בסעיף 6 לזיכרון הדברים שכותרתו "הסכם סופי" הוסכם כי:

"הצדדים מתחייבים לחתום הסכם סופי בתאריך 5.12.06, בכל מקרה זיכרון דברים זה מחייב כהסכם סופי".

לאחר חתימת זיכרון הדברים שילם התובע לנתבע על חשבון רכישת הדירה את הסכומים כדלקמן:

1.10,000 ₪ בשיק שז.פ. 21.11.06.

2.36,377 ₪ בשיק בנקאי שז.פ. 23.11.06.

3.40,000 ₪ בשיק בנקאי שז.פ. 23.11.06.

כל השיקים הוצגו לפירעון ונפרעו ומכאן שהתובע שילם על חשבון התמורה הכוללת סך של 86,377 ₪.

לוח הזמנים אשר נקבע לחתימת הסכם סופי ולהמשך ביצועה של העסקה לא נשמר. מתברר כי עובר לחתימת זיכרון הדברים, באוקטובר 2006, קיבל התובע מבנק המזרחי - טפחות סניף נהריה אישור עקרוני להעמדת הלוואה ע"ס 68,000 ₪, המוצג ת/14. האישור כפוף היה להתניות כדלקמן: