לסרי נ' נ.מ.פ.כ. הובלות וסחר ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים ביום 19.7.11.

העובדות בקצרה:

התובע הינו הבעלים והנהג של רכב מסוג רנו מ.ר. 15-223-56.

נתבעת 1 הינה הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 12-689-14, אשר מבוטח בביטוח צד ג' אצל נתבעת מס' 2 ובמועד התאונה היה נהוג על ידי גב' לוי חגית.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 19/7/11, רכב התובע נסע בכביש נהריה לכיוון ראש הנקרה (עמ' 1 ש' 9 לפר') ובהגיעו לצומת רח' טרומפלדור ולאחר שעבר כמעט את הצומת, רכב הנתבעת אשר הגיע מרח' טרומפלדור וביקש לפנות שמאלה, פגע ברכבו בחלק האחורי, בדופן ובכנף האחורי.

התובע צירף תמונות נזק, ת/1 ובהן רואים אכן פגיעה בדופן ובכנף האחורי של רכבו. כמו כן, הציג התובע בפני תמונות של מקום התאונה ובהן רואים בצורה ברורה שבכיוון נסיעת רכב הנתבעת קיים תמרור עצור.

התובע נחקר על גרסתו, חזר ואישר את מסלול נסיעתו, את מקום התאונה וציין כי היה במהירות של 50 עד 60 קמ"ש (עמ' 1 ש' 28) ואף ציין בעדותו בפני, כי הבחין בנהגת בצומת, אך לא ידע לקבוע אם היא עצרה וחיכתה בצומת (עמ' 2 ש' 2).

העדה מטעם הנתבעת ציינה, כי עמדה בצומת מיציאה משכונת טרומפלדור וביקשה להשתלב בכביש נהריה-ראש הנקרה.

נהגת הנתבעת ביקשה לפנות שמאלה ומאחר והגיע רכב התובע אשר אותת לפנייה ימינה, ומשהבחינה כי הנתיב פנוי, החלה בנסיעה, או אז התרחשה התאונה. כמו כן אישרה שמדובר בכביש עמוס והמתינה שם כ- 15 דקות.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את הנהגים, טיעוניהם והתרשמתי מהם בצורה בלתי אמצעית, אני סבור כי דין התביעה להתקבל ואנמק בקצרה.

עדות התובע מקובלת עלי, עדות שלא נסתרה בכל פרט ביחס לנסיבות התאונה, שני הנהגים אישרו כי אכן התובע נסע מכיוון נהריה לכיוון ראש הנקרה וכי התאונה התרחשה בצומת עם היציאה משכונת טרומפלדור.

התובע שלל כי הוא התכוון לפנות ימינה ושלל איתות ימינה. עדות זו לא נסתרה כלל ועיקר.

נהגת הנתבעת, בכיוון נסיעתה תמרור עצור, חובתה היה לעצור ואף לתת זכות קדימה לכל משתמשי הדרך ולהשתלב בו מקום בו הדרך פנויה.

נהגת הנתבעת ראתה את רכב התובע, לטענתה רכב זה אותת כדי לפנות ימינה ובשל כך היא ביקשה להשתלב בעת הפנייה שמאלה בכביש נהריה-ראש הנקרה.

התובע שלל לחלוטין את האיתות ואת הרצון לפנות ימינה וציין, כי הוא ביקש להמשיך ישר. גרסתו משתלבת היטב עם מוקד הנזק ברכב, שכן רכב הנתבעת עמד בנתיב הימני ובעת היציאה פגע בחלקו האחורי של הרכב, מה שמלמד כי רכב התובע היה כבר בתוך הצומת ולא פנה ימינה, כטענת הנתבעת.

על כן, מוקד הנזק דווקא תומך בגרסת התובע.

אני מבכר את גרסת התובע על פני זו של הנתבעת, אשר בכיוון נסיעתה קיים תמרור עצור והאחריות לגרימת הנזק מוטל לפתחה של נתבעת 1 והנהגת מטעמה.

התוצאה: