לסרי נ' לישראל

החלטה

1.לפני בקשתה של הנתבעת למחיקת התביעה שהגיש התובע בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 .

לחלופין, עתרההנתבעת להורות לתובע להמציא לידה את המסמכים הבאים:

א. תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.

ב. ספרי חשבונות של עסקו של התובע החל משנת 2006 ועד סוף שנת 2012.

ג. פירוט עסקו של התובע לגבי כל שנה ושנה החל משנת 2005, תחומי העיסוק העיקריים מס' מנהלים והעובדים, מלאי עסקי רכוש וציוד, וכן קבלני משנה שאותם העסיק וכיוצא באלה.

ד. פירוט על אודות המכרזים שבהם השתתף התובע החל משנת 2005 ועד היום, לרבות פירוט באילו מכרזים זכה ובאילו בחר שלא להשתתף.

2. התובע התנגד לבקשה וטען כי העביר לנתבעת מכתב גילוי מסמכים כפי שנהוג בין עורכי דין. מכל מקום, צירף התובע תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין לתגובתו (נספח א').

כן טען התובע כי אין רלבנטיות למסמכים המבוקשים וכי הדרישה להמצאתם נועדה לסרבל את ההליך ומלמעלה מכך, לפגוע בפרטיות התובע באופן שאינו מידתי.

דיון

3.המדובר בתביעה כספית ע"ס 625,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת, כשטענתו המרכזית של התובע מתייחסת להתנהלותה של הנתבעת אשר לטענת התובע הביאה להגשת כתב אישום כנגדו ממנו זוכה מחמת הספק.

4.לא מצאתי להיעתר לבקשה למחיקת התביעה. המדובר בסנקציה חמורה לגביה כבר נקבע כי ביה"מ יזהר מלנקוט בה אלא אם נוכח כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט. ראה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר(קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793, 800 שם נקבע:

"מכל מקום, הכלל הוא שמחיקת כתב הגנה-בשל אופייה הדרסטי - בית משפט לא ינקוט בה אלא אם שוכנע שכלו כל הקיצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו." (וראו גם ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור וייצוא עצים בע"מ ואהרון וקסלמן, פ"ד נו (4) 817 בעמ' 823)

בנדון לא שוכנעתי כי מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט עד כדי נקיטה בסנקציה החמורה של מחיקת התביעה.

אומנם על פי הדין והפסיקה ,הדרישה שגילוי מסמכים יינתן בתצהיר (ולא במכתב בא כוח), אינה דרישה פורמאלית גרידא ויש להקפיד על קיומה. יחד עם זאת מאחר שהתצהיר צורף לתגובה שלפניי לא מצאתי כי יש בכך הבעת זלזול המצדיקה שימוש בסעד כה דרסטי.

5הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים- להליך גילוי המסמכים יש חשיבות הגעה לחקר האמת וייעול הדיון. ראה בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", הוצאת סיגא, מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג – 2003:

"ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין, לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל'מסמכים מזיקים' העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל'מסמכים מועילים' שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש. נקודת המוצא העקרונית היא לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה". (עמ' 162)

עם זאת, זכות העיון במסמכים כפופה להיותם של המסמכים נוגעים ורלבנטיים לעניין הנדון. ראה דברי הנשיא ברק (כתוארו אז) ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי"

6.ומן הכלל אל הפרט:

ספרי חשבונות ומתן פירוט על המכרזים- שוכנעתי כי קיימת רלבנטיות רבה למסמכים שבכותרת. אין זה נכון, כפי שסבר ב"כ התובע בתגובתו,כאילו יש להתמקד רק במעשי או מחדלי הנתבעת . אין המדובר בתביעה לסעד הצהרתי ,אלא בתביעה כספית לפיצוי בגין נזקים בינהם נתבע נזק נכבד של אובדן הכנסה (סעיף 41.1 לכתב התביעה) לרבות מניעת האפשרות להשתתף במכרזים. (סעיף 40 לכתב התביעה). כמו כן נטען בכתב התביעה (סעיף 37), כי נגרמו לתובע עוגמת נפש מרובה ונזקים כלכליים למכביר, לדוגמא, דחיית הצעתו במכרז מטעם הנתבעת מס'106/11 לביצוע עבודות גיזום בטיחות באתרי קוטלי קהל- מרחב צפון הכולל גיזום בטיחות כריתה וטיפול בגזם אשר גרם להפסד הכנסות.