לסקר ואח' נ' פבל ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים..

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע והנתבע חנו בחניית כורכר בלתי מוסדרת במרכז הבינתחומי בהרצליה. התובע והנתבע תובעים אחד את השני בתביעה ובתביעה שכנגד, וכל אחד מטיל על השני את האחריות לקרות התאונה מהיציאה מהחנייה.

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כי התובע מר לסקר ערן (להלן: "לסקר") יצא משורת מכוניות חונות על מנת להשתלב בנתיב הנסיעה בחנייה כדי לצאת מהחנייה, וכי הנתבע והתובע שכנגד מר יהושוע פבל (להלן: "פבל") הוא זה אשר נסע בנתיב הנסיעה בחנייה על מנת לצאת מהחנייה.

הצדדים חלוקים בעיקר בשאלה, על מי נטל האחריות לקרות מפגש המכוניות בין השניים.

לגרסת לסקר, הוא יצא בזהירות משורת המכוניות שחנתה ובלט לא יותר מ-1 מטר משורת המכוניות על מנת שיהיה לו שדה ראיה כדי להבחין אם נתיב הנסיעה חופשי לפנייה שמאלה. תוך כדי עצירה והמתנה לנתיב ריק ממכוניות, הגיח מימינו פבל במהירות מופרזת של 30-40 קמ"ש והתנגש ברכבו בחלק הקדמי ימני של רכבו.

לגרסת פבל, הוא לא נסע בשביל הכורכר יותר מ-10 קמ"ש כפי שהורה התמרור בכניסה לחנייה, אלא שבעודו נוסע במרכז הנתיב המוביל ליציאה מהחנייה, יצא פבל מטור המכוניות החונה בחוסר זהירות בולטת לאמצע הנתיב כשהוא חוסם את נתיב הנסיעה, פבל לא יכל להספיק לבלום וכך ארעה התאונה.

מעיון בתמונות ולאחר ששמעתי את שני הנהגים, אני סבורה שיש לחלק את האחריות באופן הבא:

עיקר האחריות מוטלת על מר לסקר, הוא זה אשר יצא מטור מכוניות חונה ועליו, נטל הזהירות לוודא שיציאתו תיעשה אך ורק כאשר הנתיב מולו פנוי לחלוטין ומאפשר את יציאתו בבטחה. על לסקר לתת זכות קדימה הן לרכבים שבאים מימינו והן לאלה שבאים משמאלו, שכן מדובר ביציאה מחנייה והשתלבות בנתיב נסיעה. אינני מקבלת את גרסתו של לסקר כי בלט רק במטר אחד, שכן מעיון בתמונות שצולמו מייד ובסמוך לאחר התאונה, עולה בבירור כי לסקר נעצר במרכז נתיב הנסיעה ולא רק כמטר מהחנייה. מיקום הפגיעה יכול וישתנה לפי זווית נסיעתו של פבל, ואם פבל ניסה להתחמק מהפגיעה ונסע ימינה, יש להניח כי הפגיעה התרחשה רק בקצה רכבו של לסקר. אינני יכולה לקבל את עדותו של לסקר, כי התמונה צולמה לאחר שלסקר הזיז את רכבו על מנת שלא להפריע לתנועה. נהפוך הוא, לו רצה לסקר לפנות את נתיב הנסיעה היה צריך לחזור אחורנית למקום החנייה ולא להתקדם פנימה למרכז הנתיב. אני מאמינה למר פבל, כי התמונה צולמה מייד ובסמוך לתאונה, ותמונה זו מעידה כאלף מילים כי מיקומו של פבל היה במרכז הנתיב, הווה אומר יציאתו היתה בלתי זהירה.

יחד עם זאת, אינני מאמינה לגרסת פבל כי נהג במהירות של 10 קמ"ש בתוך החנייה. לו היה אכן נוהג במהירות כזו, היה מספיק לבלום ולהקטין את הנזק ברכבים. עוצמת הנזק כפי שמתבטאת בתמונות ובדוחות השמאי, מצביעה כי פבל נהג במהירות גבוהה מ-10 קמ"ש. יש להתחשב בכך שמר לסקר היה בעצירה, ולפיכך עוצמת ההתנגשות נבעה בעיקר ממהירות נסיעתו של פבל, ולפיכך יש לשייך לו אשם תורם משמעותי.

לפיכך, אני קובעת כדלקמן:

תביעתו של לסקר תידחה ללא צו להוצאות.

תביעתו שכנגד של פבל תתקבל, ואולם יש לנכות מסכום הנזק סך של 30% אשם תורם. פועל יוצא מכך, שלסקר צריך לשלם לפבל סך של 2,218 ₪. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תש"ע, 25/03/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: