לסנר נ' מלמד הראל ואח'

פסק דין

1.בפני שני תיקים אשר אוחדו בהיותם עוסקים באירוע תאונה אחד.

באחד, תובעים בני הזוג מלמד את הגב' לסנר ומבטחת רכבה ובשני תובעת הגב' לסנר את בני הזוג מלמד ואת חברת הביטוח של רכבם.

האירוע הנדון אירע ביום 28.4.10 ברחוב חנה בחיפה.

2.לטענת הגב' לסנר, ביקשה להחנות את רכבה בין שני כלי רכב שחנו בימין הדרך, במקומות המיועדים לחנייה. היא עצרה את רכבה במקביל לרכב החונה הקדמי מבין השניים ולאחר שמצאה כי הכביש פנוי, החלה בנסיעה לאחור. לפתע, הגיעה הגב' מלמד ופגעה ברכבה. בהודעתה לחב' הביטוח וכן בעדותה בבית המשפט, השיבה כי הבחינה בגב' מלמד רק כאשר זו פגעה בה ולא קודם לכן. כמו כן, הדגישה כי בעת התאונה, היה רכבה כשהוא כבר ברובו בתוך החנייה.

3.לטענת הגב' מלמד, בכתב הגנתה, כאשר נסעה ברח' חנה יצאה, לפתע, הגב' לסנר מחניה ופגעה ברכבה, בחלקו הימני של הרכב ובמרכזו.

בהמשך כתב ההגנה, טענה הגב' מלמד לשתי חלופות עובדתיות-האחת, הגב' לסנר נסעה לאחור לתוך החניה מבלי שוידאה כי הדרך פנויה וכך, במהלך נסיעתה לאחור, פגעה ברכבה של הגב' מלמד. השניה, כי גב' לסנר יצאה אל מרכז הכביש מבלי לוודא שהכביש פנוי.

בכתב התביעה, בדומה לכתב ההגנה, טענה הגב' מלמד, כי התאונה ארעה שעה שהגב' לסנר יצאה מחנייה במטרה להשתלב בכביש ופגעה ברכב של גב' מלמד.

בעדותה, מסרה הגב' מלמד כי הגב' לסנר נסעה לאחור באופן פתאומי וכך פגעה ברכבה. עוד, מסרה כי לא ביצעה עקיפה של רכבה של הגב' לסנר, אלא נותרה בנתיב נסיעתה מבלי לעבור לנתיב הנגדי, שכן הכביש רחב דיו באותו מקום. כן, הודתה כי אינה זוכרת אם ראתה איתות או אורות רוורס ברכבה של גב' לסנר.

4.עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הנהגות המעורבות, הגב' לסנר והגב' מלמד, ועיינתי בתמונות ובמסמכים השונים שהוצגו לעיוני, אחר אלה, הגעתי לכלל דעה כי באחריות לתאונה נושאת הגב' מלמד, הכל כפי שיוסבר להלן.

5.ראשית, באשר לנסיבות התאונה, לאור גרסתה ההחלטית והעקבית של גב' לסנר כי בעת התאונה, היתה בנסיעה לאחור, כאשר רכבה היה בחלקו הגדול כבר בתוך החנייה, ומנגד, גרסתה של גב' מלמד אשר טענה לפרקים כי גב' לסנר נסעה קדימה ולפרקים כי נסעה לאחור, וכן לאור בחינת תמונות המקום ותיאורו על ידי הנהגות, התאונה אירעה, כפי שנטען על ידי גב' לסנר, במהלך חניית רכבה, כאשר כמעט והשלימה את החנייה. מסקנה זו נתמכת, בין היתר, על ידי טענתה של גב' מלמד עצמה, אשר טענה כי לא סטתה לנתיב השמאלי, אלא המשיכה בנסיעה בנתיב נסיעתה, כאשר גם גב' לסנר העידה כי בזמן הפגיעה, היה רכבה של גב' מלמד בתוך נתיב הנסיעה. אם אכן כך, הרי לא ייתכן כי גב' לסנר עמדה בסמוך לרכב חונה אחר בעת התאונה וגב' מלמד יכולה היתה לעקפה, עדיין בתוך הנתיב. עצם קרות התאונה כאשר גב' מלמד נוסעת בנתיב הנסיעה, מעיד על כך שגב' לסנר היתה קרובה להשלמת החנייה בעת התאונה.

תמונות כלי הרכב המעורבים ותמונות המקום תומכות גם הן בתיאור נסיבות התאונה כאמור.

גב' לסנר העידה כי טרם נסיעתה לאחור, הפעילה איתות לימין תוך וידוא כי הכביש פנוי, אולם לדבריה, במהלך נסיעתה לאחור, לא הבחינה כלל ברכבה של גב' מלמד מגיע לעברה, עד לרגע הפגיעה. מכאן עולה כי אכן משלב מסוים, כפי הודאתה, גב' לסנר לא הביטה לאחור לכיוון נתיב הנסיעה, אלא עסקה אך ורק בבדיקה כי אינה פוגעת בכלי הרכב החונים, ביניהם ביקשה להחנות את רכבה. במהלך אותו פרק זמן בדיוק, כך נראה, הגיעה למקום הגב' מלמד ופגעה ברכבה של גב' לסנר.

בנסיבות, לטעמי, מאחר שרכבה של גב' לסנר היה במיקומו לפני רכבה של גב' מלמד ומאחר שהיה במהלך נסיעה לאחור אל תוך מקום חנייה סמוך, היה על גב' מלמד לעצור את רכבה בנתיב הנסיעה, להמתין ולאפשר לגב' לסנר להשלים את החנייה ורק אז להמשיך בנסיעתה. מעובדות האירוע עולה כי גב' מלמד, ייתכן בחוסר תשומת לב, המשיכה בנסיעתה, על אף שלפניה היה רכבה של גב' לסנר במהלך חנייה לימין, כאשר כמעט והשלים את כניסתו לחנייה.

משכך, אחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את תביעתה של גב' לסנר במסגרת ת"ק 4432-09-10, במלואה, אף מבלי לייחס לה אשם תורם בשיעור כלשהו לאירוע התאונה, ולדחות את התביעה במסגרת ת"ק 27707-09-10. ברי כי נהג המחנה את רכבו, צריך לוודא היטב כי הדרך פנויה וכך אכן עשתה גב' לסנר טרם שהחלה לנסוע לאחור בין הכלי הרכב שחנו במקום. ייתכן שהיה מקום כי גב' לסנר תשוב ותוודא, גם במהלך ביצוע החנייה, כי הדרך פנויה, אולם מעדותה, המהימנה בעיניי, עולה כי טרם שהחלה בהחניית רכבה, היה הכביש ריק ופנוי מכלי רכב. לפיכך, גב' מלמד, אשר הגיעה מאוחר יותר למקום, היתה צריכה להבחין בגב' לסנר נוסעת לאחור, אל תוך החנייה ולאפשר לה להשלימה. לטעמי, אף אם היתה גב' לסנר מבחינה בגב' מלמד מגיעה לכיוונה, לא היה ביכולתה למנוע את אירוע התאונה, שכן כאמור, כיוון נסיעתה לא היה אל תוך נתיב הנסיעה, אלא דווקא הצידה, אל החנייה הסמוכה.

6.נזקיה של הגב' לסנר נראים בתצלומים על גבי פינת הפגוש הקדמי ובכנף הקדמית כאשר ניתן לראות בבירור סימני שפשוף כהים על גבי הרכב הבהיר. יצויין כי רכבה של גב' מלמד הינו כהה.

נזקיה של גב' לסנר הם כדלקמן: נזק ישיר 3,093 ₪, שכ"ט שמאי 580 ₪ וירידת ערך 580 ₪, סה"כ 4,253 ₪.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים בת"ק 4432-09-10, הגב' לוסי מלמד, מר אליעזר מלמד ומגדל חברה לביטוח בע"מ, ביחד ולחוד, לשלם לגב' ענת לסנר סך של 4,750 ₪, סכום הכולל אף את הוצאותיה בהליך, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את התובעים בת"ק 27707-09-10 , גב' לוסי מלמד ומר אליעזר מלמד, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, את הוצאותיה בהליך, 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו לכך הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.