לסט נ' אשכנזי

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר שהוגש על ידי המשיב כנגד המבקשת והתנגדות לביצוע שטר.

תיק ההוצאה לפעול נפתח כנגד המבקשת במהלך שנת 96 או בסמוך לכך, ביחס למספר שקים בסכום כולל של 100,000 ₪ (קרן חוב) מאז הוסב וקיבל מספר חדש.

ביום 1/7/12 התקיים דיון בבקשות המבקשת, ב"כ השיב ויתר על חקירתה של המבקשת על תצהירה על כל המשתמע מכך, ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה לפני ומכאן החלטתי.

הואיל והבקשה המונחת לפני להארכת מועד איננה בקשה שגרתית במובן של פרק הזמן מאז קיבלה המבקשת את האזהרה ועד להגשת הבקשות שלפני, חלפו עברו להם כ- 16 שנים, אדון תחילה בבקשת המבקשת להארכת מועד שכן אם זו תידחה אין עוד מקום לדון בטענות המבקשת לגופו של עניין כפי שאלו נטענו במסגרת ההתנגדות גופא.

טענות המבקשת בקצרה:

לטענת המבקשת, במהלך שנת 94 , אחיה דוד הגדול ממנה ב- 13 שנים , שכנע אותה להקים עסק לפיגומים בצוותא חדא, כל זאת מהכספים שקיבלה המבקשת בירושה בעקבות מות אביה בטרם עת.

הוסכם בין הצדדים שניהם שהמבקשת תהא אחראית על הצד המנהלתי אדמיניסטרטיבי בעוד שאחיה דוד יהא איש הקשר אל מול הלקוחות לעניין הצד המקצועי.

לצורך כך, פתחה המבקשת חשבון בנק עבור ניהול העסק על שמה והונפקו שקים אשר עליהם נהגה המבקשת לחתום לבדה עבור ספקים.

העסק פעל במשך שנה ובדיעבד, כך לטענת המבקשת בתצהירה, התברר כי דוד עשה שימוש בשקים ללא היתר תוך זיוף חתימתה על גבי השקים שפיזר לצרכיו האישיים ובכלל.

המבקשת איננה יודעת לידי מי הועברו השקים והאם ניתנה תמורה.

המבקשת טוענת, כי מבירור שערכה הסתבר שהאזהרה במסגרת תיק ההוצאה לפועל נמסרה לבן משפחה עוד ביום 14/6/96 – עובדה שלא הייתה ידועה למבקשת עד להגשת הבקשות שלפני ובאשר לטענתה לא קיבלה האזהרה כלל ועיקר.

עוד ציינה המבקשת בתצהירה, כי במהלך שנת 2002 כאשר התנהלו כנגדה 12 תיקי הוצאה לפועל, בהעדר יכולת כלכלית לשכור שירותיו של עו"ד שיסייע בידה, זנחה את הטיפול בנושא.

באותו זמן לערך, פנתה לאחיה על מנת לברר כיצד בכוונתו לטפל בנושא וזה האחרון מסר לה כי העניין כעת בטיפולו וכי היא תסיר כל דאגה מליבה – וכך עשתה המבקשת.

לאחר מספר שנים במהלכם לא נקט הזוכה במסגרת תיק זה הליכים כנגד המבקשת, סברה האחרונה לתומה, כי אכן אחיה טיפל בנושא והסדיר אותו ורק כאשר הוטלה הגבלה בחשבון הבנק הבינה כי העניין לא טופל על ידי אחיה שהבטיח שוב לטפל ומשהדבר לא נעשה , ניגשה לקבל יעוץ משפטי ולראשונה נודע לה כי במקרה כגון זה עליה להגיש בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר.

דיון :

המבקשת אמנם לא נחקרה על תצהירה ואולם ההלכה הינה כי אין בכך כדי להוסיף ו/או לשנות מהאמור בתצהירה ויש לבחון האם יש למבקשת טעם מיוחד לצורך הארכת מועד שקבוע בחיקוק ומהן טענות ההגנה כנגד ביצוע השטר .

בראות עיני למבקשת אין כל טעם להארכת מועד לא כל שכן טעם מיוחד באשר הטענה לפיה המבקשת לא קיבלה כלל ועיקר אזהרה הסתברה כלא נכונה, שהרי לדברי המבקשת, כך בתצהירה מבירור שערכה הסתבר לה, כי עוד ביום 14/6/96 נמסרה האזהרה לבן משפחה כדין ומשכך, לא ברור איזה בירור נעשה על ידה כעת שלא נעשה קודם לכן ומה הייתה המניעה לעשות בירור כזה.

למעלה מכך, המבקשת ידעה כך לטענתה לכל הפחות על קיומו של תיק זה, במהלך שנת 2002- המבקשת איננה מציינת מתי ובאילו נסיבות נודע לה אודות התיק שלפני, שכן באותה נשימה ציינה כי לא ננקטו כל הליכים מאז ועד להגשת הבקשות על ידה כעת, לדבריה פנתה לאחיה דוד אשר ציין כי הוא מטפל בכל הנושא ומשכך, הסירה דאגה מליבה – כך לדבריה.

טענות בדבר אי ידיעת החוק ו/או העדר יכולת כלכלית לפנות לצורך קבלת יעוץ משפטי ו/או פניה לאחיה של המבקשת אשר טען כי "טיפל" והסדיר את העניין בתיק שלפני, אינן טענות שיכולות לסייע בידי המבקשת לצורך הארכת מועד של 16 שנים ואינן בבחינת טעם מיוחד להארכת מועד , גם אם נבחן את טענות המבקשת לגופו של עניין לרבות טענת הזיוף.