לנצנר ואח' נ' הרשבוביץ

פסק דין

1.ב- 1/6/09 התובעים שכרו דירה מאת הנתבעת. בעת חתימת חוזה השכירות התובעים הפקידו 12000 ₪ במזומן אצל הנתבעת לצורך בטחונות שבעת יציאתם מהדירה יעמדו בכל התחייבויותי הם על פי חוזה השכירות.

2.על פי האמור בכתב התביעה הנתבעת לא החזירה את הסכום על אף שהתובעים מילאו את כל התחייבויותיהם על פי החוזה. התביעה הוגשה לבית המשפט ב- 10/6/10. אין מחלוקת על כך שסמוך לאותו מועד, אך לא לפני הגשת התביעה, הנתבעת החזירה לתובעים את הסכום של 5447 ₪, בטענה שהיתה זכותה להפחית מהפקדון את הסכומים הבאים:

צביעת הדירה 5000 ₪.

דמי עיכוב 2100 ₪ (6X 350 ₪).

שלט המזגן 520 ₪

סה"כ7620 ₪.

מסכום זה יש להפחית החזר לתובעים של חשבון חשמל:1067 ₪.

לזכות הנתבעת 6553 ₪.

3.נדון בכל טענה בנפרד -

עניין צביעת הדירה

א.אין מחלוקת על כך שבסמוך לפינוי הדירה היתה לנתבעת הצעה לצביעת הדירה בסכום של 2000 ₪ - אולם התובעים העדיפו לבצע את העבודה באמצעות אדם אחר ושלמו 2200 ₪. הנתבעת לא הסתפקה בעבודה שנעשתה ופנתה לאותו צבעי אשר ממנו קבלה את ההצעה המקורית של 2000 ₪, אולם הפעם לטענתה, הנתבעת נאלצה לשלם לו 5000 ₪ וזאת מכוון שהעבודה שבוצעה על ידי התובעים היתה לקויה ולא מקצועית.

הנתבעת מסתמכת על סעיף 19 של חוזה השכירות לפיו על התובעת להחזיר את הדירה ,’ מסויידת...לשביעות רצונה של המשכירה (הנתבעת)".

ב.לשיטתי הנתבעת לא פעלה בתום לב או בצורה מקובלת כאשר בחרה להוציא סכום שהוא פי 2.5 מההצעה המקורית שלה לצב'עת הדירה. אין כל פירוט בחשבונות שהגישה ולא ניתן לדעת מה העבודה שבוצעה בפועל, דובר בניצול לרע של נוסח הסעיף.

ניכר הדבר שהנתבעת הרגישה שהתובעים זלזלו בה וברכושה, לדבריה (עמ' 2 שורות 8-9) אולי בגלל תחושה זאת פעלה כפי שפעלה.

מקובל עלי שהנתבעת נאלצה לעשות שיפורים ושיפוצים אך הסכום אינו סביר ועליה להחזיר 2500 ₪ לתובעים.

עניין העיכוב:

ג.התובעים, על אף שלא גרו בדירה עד סוף החודש האחרון של השכירות, לא אפשרו לנתבעת להיכנס, לכן הצבעי עבד שם 6 ימים לאחר הפינוי, ועקב כך הנתבעת מסתמכת על עיכוב זה להפחית 2100 ₪ מהפקדון.

הנתבעת מסתמכת על סעיף 21 לחוזה לפיו איחור הפינוי המושכר בסוף התקופה מחייב את התובעים בפיצוי מוסכם מראש של 350 ₪ ליום.

3.לא היתה כל חובה על התובעים לאפשר לנתבעת להכנס לדירה לפני סוף תקופת השכירות. והם אכן פינו את המושכר במועד החוקי, ולא היה פיגור בפנוי במובן סעיף 21: לא לכך התכוון הסעיף. דרישת הנתבעת לראות את ימי העבודה של הצבעי כימי איחור מהווה כפל פיצוי עבורה, משום שהיא דרשה את מלוא שכר הצבעי. אין ראיה שהיה דייר מוכן ומזומן להיכנס לדירה מייד עם הפינוי .