לנצנר ואח' נ' גינצברג ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
41517-05-13
4.3.2014 |
|
בפני : יאיר דלוגין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אסתר לנצנר 2. אליהו לנצנר |
: 1. אברהם גינצברג 2. פנינה גינצנברג |
| החלטה | |
החלטה
לפני בקשה למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים בשל אי עמידה בצו (שני) שניתן להגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעמם.
לפי החלטתי מיום 27.1.14, היה על הנתבעים להעביר לתובעים תצהיר גילוי מסמכים עד יום 20.2.14. דא עקא, הוכח לפניי, בתשובת התובעים לתגובת הנתבעים לבקשה, כי תצהיר הגילוי הועבר רק ביום 25.2.14, לאחר ובעקבות הגשת הבקשה.
אישור המחלה שהציגה באת כוח הנתבעים לא מהווה נימוק רלוונטי לאיחור או לאי פסיקת הוצאות הבקשה או להפחתת שיעורם. לפי האישור, חלתה באת כוח הנתבעים רק ביום 20.2.14, שהוא המועד האחרון להגשת התצהיר (האישור ניתן לתקופה 20.2.14 עד 26.2.14). מתוך הנחה שלא הייתה בכוונת באת כוח הנתבעים להתחיל בהכנת התצהיר דווקא ביום האחרון להגשתו וממילא אין טענה כזו לפניי (התקופה שעמדה לבאת כוח התובעים להכין ולהגיש את התצהיר הייתה ארוכה ביותר והחלה עוד למן החלטתי מיום 27.1.14 ועד 20.2.14 כאמור), אין לראות במחלה שהתחילה לפי האישור רק ביום 20.2.14, כדבר שמנע ממנה להכין את התצהיר קודם לכן ולהגישו עד 20.2.14. זאת ועוד: גם לפי דברי באת כוח הנתבעים באשר לאופי המחלה, לא הייתה כל מניעה להעביר את התצהיר עד למועד שנקבע.
יתרה מכך - יש ממש בטענת בא כוח התובעים, כי בעשרת הימים שלפני המועד האחרון להגשת התצהיר (בין 10.2.14 ועד 19.2.14), הגישה באת כוח הנתבעים לבית המשפט המחוזי (תיק 18510-02-14), בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע על החלטתי בבקשה לצו מניעה זמני מיום 22.1.14 וכן הגישה בתקופה זו בקשות נוספות במסגרת התיק הנ"ל. אם הייתה כשירה ב"כ הנתבעים להגיש בקשות בתיק הנ"ל, מדוע לא הייתה כשירה להכין ולהגיש את תצהיר הגילוי?! לא ברור. שלא לדבר על התקופה שקדמה לכך והחלה עוד ביום 27.1.14, שגם בה לא הייתה כל מניעה להכין את התצהיר ולהגישו. נדמה כי אף היה מצופה כי התצהיר יוגש מיד לאחר ההחלטה מיום 27.1.14, לאור המחדל הקודם בנושא זה והצו הנוסף שניתן בעניין 27.1.14 ואשר היה בו גם חיוב בהוצאות לחובת הנתבעים.
אם לא די בכל האמור לעיל, מסתבר שהתאריך שמתנוסס על גבי אישור עוה"ד שעליו חתומה באת כוח הנתבעים בשולי תצהיר גילוי המסמכים, הנו מיום 1.9.13?!, היינו זמן רב לפני שניתנה החלטתי המקורית להגשת תצהיר הגילוי, החלטה שניתנה ביום 24.10.13.
ב"כ התובעים טוען כי תאריך זה מתנוסס גם על תצהירים אחרים שהגישו התובעים בתיק זה ורומז לכך שמדובר בתאריך שלא מייצג באמת את מועד חתימת המצהירה עליו. כמו כן, לטענתו, הקובץ שמכיל את תצהיר הגילוי שנשלח לו במייל על ידי באת כוח הנתבעים נוצר ביום 25.2.14. באת כוח הנתבעים טוענת כי תאריך יצירת המסמך הנו תאריך סריקתו בתוכנת הפוטושופ ולא תאריך יצירתו במקור.
בין כך ובין אחרת, לא מצאתי כל התייחסות בתגובת באת כוח הנתבעים, לתאריך 1.9.13 שמתנוסס על האישור שעליו חתומה היא. לפיכך, כך או אחרת, כל האמור לעיל פועל לרעת הנתבעים ואף מטיל צל על התנהלות באת כוחם. אם התצהיר הוכן כבר ביום 1.9.13, מדוע הוגש רק ביום 25.2.14?! אין הסבר לכך. אם התאריך הנ"ל לא מייצג את מועד הכנת התצהיר, מה הוא אם כן התאריך שבו נחתם התצהיר? אין הסבר בעניין זה בתגובת הנתבעים. מכל האמור לעיל, סביר מאוד להניח כי התצהיר אכן הוכן רק לאחרונה ולאחר הגשת הבקשה ולא בחודש ספטמבר וכי התאריך 1.9.13 הנו שריד של תצהיר אחר שהוכן בעבר, אם כי כאמור, גם לפי האופציה האחרת ישנו מחדל רבתי של באת כוח הנתבעים בנושא הגשת תצהיר הגילוי.
גם הטענות הנוספות של הנתבעים בתגובתם דינן להידחות. לבקשה של הנתבעים מיום 8.1.14 צורף רק תשובותיהם לשאלון ולא תצהיר גילוי המסמכים, אשר כאמור, אין כל ראיה להגשתו לפני יום 25.2.14. טענת באת כוח הנתבעים שהועלתה גם בעבר (בבקשתם מיום 27.1.14 לעיון חוזר בהחלטתי ממועד זה), בדבר הגשת תצהיר הגילוי, נטענה בעלמא, ללא כל אסמכתא ונדחתה למעשה עוד בהחלטתי מיום 28.1.14, במסגרתה דחיתי את הבקשה לעיון חוזר.
לבסוף, חשוב לציין כי הבקשה הנוכחית הנה בקשה שניה שנאלצים התובעים להגיש בנושא תצהיר גילוי המסמכים. המועד המקורי להעברת תצהיר הגילוי נקבע ליום 25.11.13 (בהחלטתי מיום 24.10.13). לאחר מכן, אמנם הוארך המועד להגשתו עד יום 5.1.14. דא עקא, הנתבעים לא עמדו במועד זה. עקב כך, הוגשה בקשת התובעים מיום 9.1.14. בהעדר תגובת הנתבעים לה, ניתנה החלטתי הנ"ל מיום 27.1.14, בה גם נפסקו הוצאות לחובת הנתבעים בגין הבקשה שכאמור הם לא הגיבו לה כלל וכאמור, גם בהחלטה זו, שחייבה הגשת התצהיר עד 20.2.14, לא עמדו.
סוף דבר, משהוגש לבסוף התצהיר, אין מקום אמנם למחוק את כתב הגנתם של הנתבעים, כפי שהתובעים עצמם מבינים בתשובתם לתגובה, אולם בהחלט יש מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות הבקשה וזאת מקום שהתצהיר הוגש רק בעקבות ולאחר הגשת הבקשה ומקום שמדובר בבקשה שניה בנושא.
הנתבעים ישלמו, אפוא, לתובעים את הוצאות הבקשה, בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום וללא קשר לתוצאות המשפט.
משנראה כי הסתיימו ההליכים המקדמיים, בהעדר בקשות מקדמיות תלויות עד יום 15.3.14, יינתן צו להגשת הראיות בתיק דנא. תז"פ ליום 18.3.14.
ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בלשכתי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|