לנדצמן ואח' נ' וולוך ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין עוגמת נפש אשר היתה מנת חלקם כפועל יוצא מהצטרפות נוסעת נוספת לטיסת מסוק אשר שכרו ביום חתונתם מאת הנתבעים 1 ו – 2.

לטענת התובעים, ביום 19/4/10 הם התחתנו ושכרו את הנתבעת 2, באמצעות הנתבע 1 על מנת להטיסם במטוס פרטי לחתונתם. לטענת התובעים, הם שילמו בגין השירות האמור סך של 6,800 ₪. לטענת התובעים, הם ביקשו לצרף בן משפחה נוסף ואולם, נענו על ידי הנתבע 2 כי הדבר יכול לפגוע בכושר התמרון ומשכך, אינו מומלץ. על אף האמור, לטענת התובעים, עת הגיעו למסוק הצטרפה אל המסוק אשה זרה – ככל הנראה מכרה של הטייס – באופן אשר גרם להם לכעס רב, פגע בפרטיותם ובהנאתם מהטיסה. התובעים מעמידים את עוגמת הנפש אשר נגרמה להם כפועל יוצא מהאמור בסך 25,000 ₪ אשר הם תובעים מאת הנתבעים ביחד ולחוד .

לטענת הנתבע 1 ראשית, דין התביעה כנגדו להדחות הואיל ויריבות התובעים הינה כלפי הנתבעת 2 – שהיא החברה בה הוא עובד וממנה שכרו התובעים את השירותים ולא כלפיו.

לגופם של דברים לטענת הנתבעים- נאמר לתובעים כי הם יכולים לצרף אדם נוסף אבל הם הודיעו שאינם מעוניינים לעשות כן ומשכך, הוחלט להפתיע אותם בדיילת כמחווה וזאת, על מנת שתסייע בידם וכן, תצלם אותם. לטענת הנתבעים, התובע 2 הגיע כשהוא שתוי עם בקבוק משקה אלכוהולי כמעט ריק , קילל את הדיילת והתנהל באופן שכמעט הוביל לכדי ביטול הטיסה. לטענת הנתבעים, בעזרת התובעת 1 וכן, לאחר שהנתבע 1 שוחח עם התובע 2, התרצה התובע 2 ובסיכומו של הגיעו התובעים אל חופתם במסוק ויתרה מכך, לבקשת התובעים, ביצע הטייס תמרונים נוספים באופן אשר מיקסם את החוויה. לטענת הנתבעים, אין ממש בטענת התובעים ולפיה נפגמה הנאתם מהטיסה והראייה – התובעת 1 הודתה לנתבע 1 ושיבחה את התנהלות הטיסה והיוזמה. הנתבעים מוסיפים וטוענים לחילופין ובהשלמה כי סכום הפיצוי שהוא פי 3.5 מהסכום אשר שולם בגין הטיסה כולה , אינו פרופורציונאלי ומידתי. לטענת הנתבעים משכך, דין התביעה להדחות.

בדיונים אשר התקיימו בפני העידו התובעים, הנתבע 1 וכן, הטייס מר דורון גובר. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי וזאת כפי שיפורט להלן.

ראשית, באשר לתביעה האישית כנגד הנתבע 1 הרי שמשהתקשרות התובעים היתה עם הנתבעת 2 ומשהתובעים לא הציגו כל ראייה התומכת ביריבות ישירה בינם לבין הנתבע 1- הנני סבורה כי דין התביעה כנגדו להדחות על הסף מפאת העדר יריבות.

לגופם של דברים - נתתי אמון בגרסת התובעים ולפיה, לא נאמר להם כי הם יכולים לצרף אדם נוסף לטיסה. בהקשר זה, אינני קובעת מסמרות בשאלה האם התובעים ביקשו להביא אדם נוסף וסורבו ואולם,נתתי אמון בגרסת התובעים ולפיה, לכל הפחות, האפשרות לא הוצגה בפניהם כלל. בהקשר זה, נראה לי אך סביר כי לו היתה מועלית בפני התובעים האופציה כי אזי ברי כי – במקום לצרף אשה זרה- הרי שהיו מעדיפים לצרף לטיסה אדם קרוב ובכלל זה אחד מילדיהם (שיש להם קודם לנישואין ) או צלם מקצועי אשר יתעד את הטיסה בזמן אמת .

אציין כי במסגרת עדותו ציין בפני הטייס כי לדיילת אשר צורפה לטיסה תפקיד משמעותי בטיחותי. יחד עם זאת ובאותה נשימה אישר הטייס כי לו היו מבקשים התובעים כי אז היה באפשרותם להביא במקומה אדם נוסף. משכך, אקשה – לו באמת קיימת חשיבות לדיילת – כיצד היה מותר לתובעים להביא אדם נטול כישורים במקומה וכן, מדוע לא הובהר הדבר כתנאי טרם הטיסה?!

אציין עוד כי לא הוצגו בפני כל ראיות הנוגעות לתשלום שכר לאותה דיילת וכן, לא הובאה בפני הדיילת לשם מסירת עדותה באשר לנחיצות תפקידה ומשכך, ספק בעיני באם אמנם מדובר בדיילת ובאם כן, באם נודעה אמנם לצירופה חשיבות.

לאור האמור הנני קובעת כי לא נתתי אמון בגרסת הנתבעים ולפיה הוצעה לתובעים האפשרות להביא אדם נוסף , הם סירבו ומשכך, הובאה דיילת לטיסה. יתרה מכך, הנני קובעת כי התנהלותם זו של הנתבעים הינה בגדר הפרת התחייבותם לגילוי נאות כלפי התובעים ונגועה לכל הפחות בחוסר רגישות .

אשר על כן , הנני סבורה כי בנסיבות כפי שהונחו בפני זכאים התובעים לפיצוי בגין עוגמת הנפש אשר היתה מנת חלקם כפועל יוצא מכך, שנשללה מהם מחד האפשרות לצרף אדם קרוב לטיסה (ולו בשל כך שהאפשרות לא הוצגה בפניהם ) ומכך, שצורף אדם זר אשר ברי כי פגע בפרטיותם של התובעים. פיצוי כאמור נתון לשיקול דעתו ולאומנדו של בית המשפט והנני אומדת אותו בסך של 2,000 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת 2 תשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 2,000 ₪. כן, תישא הנתבעת 2 בהוצאות התובעים ביחד ולחוד בסך של 750 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: