לנדאו ברקת נ' בטש

החלטה

1.המבקשת בעלת זכויות בחלקה 179 בגוש 10182 המצויה ברחוב סירקין בחיפה. המשיב רכש זכויות בתת-חלקה 179/1. לטענת המבקשת פלש המשיב לשטח לא לו תוך פגיעה בזכויותיה הקנייניות. לפיכך תחת הכותרת 'בקשה לצו עשה – צו מניעה' הגישה תובענה לסילוק-יד נגד המשיב, לרבות לסילוק המחוברים שהקים; לצו מניעה קבוע 'למניעת הסגת גבול והפרעות..' וכן לסעד כספי, ולפיו יוטל '.. תשלום יומי לטובת התובע בסך 40 שח ליום בגין כל אחד משלושת האלמנטים הנ"ל שהקים התובע, ואשר לא סולק, זאת החל מ- 15 יום ממתן פסק דין, ובסך הכל 120 ₪ ליום לשלושת האלמנטים יחד.'

2.ההליך הועבר לדיון לפניי ונקבעה ישיבת קדם-משפט, אליה התייצב מר מנחם ברקת, בן זוגה של המבקשת, המחזיק בכתב הרשאה המסמיך אותו לטפל בענייניה. היות שמר ברקת אינו עורך-דין במקצועו בהחלטתי מיום 4.3.14 קבעתי כי אינו רשאי להגיש כתבי בי-דין בשמה של המבקשת וממילא אינו רשאי להופיע לדיון במקומה. לפיכך נקבעה ישיבת קדם-משפט נוספת ליום 13.5.14 וכך לאפשר למבקשת להתייצב בעצמה או באמצעות עורך-דין.

3.לפניי מונחת בקשת המבקשת ובה שלוש עתירות. האחת, להתיר צירופם של בן זוגה כתובע נוסף ושל בת זוגו של המשיב כנתבעת נוספת; השנייה, להתיר פיצול סעדים כדי לאפשר לה בהמשך לתבוע סעדים כספיים; השלישית שינוי מועד הדיון.

4.לאחר שהוגשו תגובת הצד שכנגד, תשובה לתגובה ומספר בקשות נוספות רב שבעיקרן חזרה על המבוקש בבקשה הראשונה הגעתי למסקנה כי מלבד העתירה לשינוי מועד הדיון (אף כי המבקשת חזרה בה בהמשך) דין הבקשה להידחות.

הבקשה לצירוף בעלי דין

5.תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת לאמור:

'בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.'

המלומד אורי גורן מסביר בספרו כי 'המבחן לצירופו של בעל-דין נוסף אינו תועלתו ונוחותו של התובע, אלא השאלה אם דרוש הצירוף כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור'.

אורי גורן 'סוגיות בסדר דין אזרחי' מהדורה עשירית, סיגא – הוצאה לאור בע"מ תשס"ט-2009 עמוד 96.

6.במקרה דנן מלבד רצונם של המבקשת ובן זוגה 'לעקוף' את החלטת בית המשפט הנזכרת לעיל לשם תועלתם האישית, אין בפיהם נימוק המצדיק להורות על הצירוף. אין טענה וממילא אין ראיה כי בלא הצירוף לא ניתן יהא להכריע במחלוקת בין המבקשת לבין המשיב בשלמות וביעילות.

אשר על כן הבקשה לצירוף בן זוגה של המבקשת בתור תובע נוסף נדחית.

7.אותו הדין בנוגע לצירוף בת זוגו של המשיב. צירופה בתור בעלת דין נוספת אך תסרבל את הדיון ותאריכו שלא לצורך, שהרי עילת התביעה מושתתת על עוולת הסגת גבול במקרקעין, ולפי הנטען בכתב התביעה המעוול הוא המשיב ולא רעייתו.

הבקשה לצירופה נדחית אפוא בזאת.

הבקשה לפיצול סעדים

8.תקנה 45 לתקנות, האוסרת על פיצול סעדים הנובעים מעילה אחת אלא ברשות בית המשפט, קובעת לאמור:

'מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו.'

9.במקרה דנן הוגשה התובענה בשל מעשה נזיקין – הסגת גבול – ונוסף על סעד של סילוק-יד תבעה המבקשת גם סעד כספי שפשרו אינו ברור כלל ועיקר, הסכום הנתבע לא כומת וספק אם שולמה אגרת תביעה בעדו. מהאמור בכתב התביעה אין זה נהיר אם נתבע פיצוי בשל נזק שנגרם למבקשת עקב הסגת הגבול הנטענת או שמא בתביעה לדמי שימוש ראויים עסקינן. עניין זה אמור להתברר בקדם-משפט.

10.הבקשה לפיצול סעדים צופה פני עתיד, שהרי המבקש פיצול סעדים מעונין להגיש תובענה חדשה בעתיד. ככל שזו בכוונת המבקשת וברצונה להגיש תובענה חדשה לתשלום דמי שימוש ראויים או לפיצוי בגין נזק שנגרם לאחר מתן פסק הדין בתובענה דנן, הרי שמדובר בעילה שונה ועצמאית מעילת התובענה בהליך דנן. לפיכך אין המבקשת נזקקת לפיצול סעדים.

ראה בסוגיה בספרו של גורן, שם, בעמוד 127 ואילך.