לנגר ואח' נ' אביגדור שטרן בעמ ואח'

לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בניה, ירידת ערך דירה ואיחור במסירת הדירה שרכשו התובעים מאת הנתבעות בשנת 2015. במוקד התביעה עומדת המחלוקת בין הצדדים האם ניתן לאפשר לנתבעות לתקן את הליקויים מושא התביעה, או שמא אלו איחרו את המועד.

רקע:

התובעים, סימה ומשה לנגר (להלן: "התובעים"), הם בעלי הזכויות בדירה מס' xx, דירת פנטהאוז בפרויקט הנתבעות – "לאב ארגמן" (להלן: "הפרויקט"), ברח' xx בנס ציונה, במקרקעין הידועים כגוש 3846 חלקה 483 (להלן: "הדירה"). הנתבעות הן חברות יזמיות, אשר יזמו וביצעו את הקמת הפרויקט, ובעלי המקרקעין עליהן נבנה הבניין בו מצויה הדירה.

התובעים רכשו את הדירה מהנתבעות ביום 7.8.15, עת חתמו על הסכם מכר ראשוני, וביום 6.1.16 נחתם הסכם מכר סופי (להלן: "הסכם המכר"), בתמורה לסך של 3.5 מיליון ₪. כמו כן, ביום 24.2.16 חתמו התובעים על חשבון השינויים ובו סומנו השינויים שהתבקשו על ידי התובעים (להלן: "טופס השינויים").

במהלך הבנייה נקלע הקבלן המבצע של הפרויקט שבו מצויה הדירה לקשיים כלכליים מהותיים ולחדלות פירעון, דבר אשר גרם לעיכובים בהעברת תשלומים לספקים ובסופו של דבר לנטישתו את אתר הבנייה. לאחר נטישתו של הקבלן המבצע את הפרויקט, ניסו הנתבעות להשלים בכוחות עצמן את בניית הפרויקט בהתאם, אולם מאחר שהן אינן קבלניות מבצעות הן עשו זאת באמצעות קבלני משנה שונים.

לטענת התובעים, הביאה השתלשלות אירועים זו לכך שהנתבעות, אשר אינן קבלניות מבצעות, כאמור, פעלו לקידום הפרויקט באמצעות אנשי מקצוע לא מיומנים ונעדרי מומחיות נדרשת, דבר אשר הביא לקיומם של ליקויי בנייה רבים. ביום 15.5.17 חתמו התובעים על פרוטוקול מסירה (להלן: "פרוטוקול המסירה") בצירוף של נספח המתאר את הליקויים שלהם טענו התובעים (להלן: "נספח הליקויים"). הנתבעות אשר לא חלקו על קיומם של ליקויים בדירה (אם כי חלקו על היקפם כפי שיתואר בהמשך הילוכנו) ביקשו, למצער, בראשית הדרך, לתקנם.

כחלק מניסיונות תיקון אלה, הגיעו במהלך חודש אוגוסט 2017 מנהל הפרויקט, מר ירחמיאל סופר (להלן: "סופר"), עובד החברה, מר צדוק מור (להלן: "מור") ופועל נוסף על מנת למדוד את שטח הגג, לצורך תיקון השיפועים הקיימים בו והחלפת הריצוף. במהלך אותה פגישה החל ויכוח בין מר סופר לבין התובע, ויכוח אשר בסופו הביא עמו התובע סכין מן המטבח והניפו על מר סופר (להלן: "האירוע האלים"). בשל אירוע זה אף הוגשו במשטרת ישראל תלונות הדדיות ע"י מר סופר והתובע, מר לנגר (להלן: "התלונות").

לטענת הנתבעות, מאז אותו אירוע נותק הקשר בין הצדדים והנתבעות משכו ידן מתיקון הליקויים בשל פחד אישי וחשש מקיומם של עימותים נוספים. משכך, לטענת הנתבעות, מעולם לא ניתנה להן הזכות הקבועה בחוק לתיקון הליקויים, והן מבקשות להגשים זכות זו כיום. התובעים טוענים מנגד, כי הנתבעות מיצו את זכותן האמורה וכי הם זכאים לפיצוי כספי בגין הליקויים הקיימים בדירה ובגין ירידת ערך שנגרמה לה. כמו כן, טוענים התובעים לאיחור במסירת הדירה ולפיצוי כספי אף בשל כך.

במסגרת ההליך, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית וראיות. מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע 2. להשלמת התמונה יצויין כי מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית נוסף, מטעמו של אחד השכנים בבניין, מר מוריס טהר, אולם בשל העובדה שלא היה באפשרותו להתייצב למועד הדיון נמחק תצהירו זה.

מטעם הנתבעות הוגשו תצהיריהם של מר סופר ומר מור.

במהלך שמיעת הראיות העיד התובע 2 מטעם התובעים, ומטעם הנתבעות העידו מר סופר ומר מור.