למרות שלא צויינו בקנס הנקודות שנצברו לחובת הנהג-פסילת הרשיון תעמוד בעינה

השופטת א' חיות:

           זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (סגן הנשיאה השופט ש' ברלינר) בו נקבע כי חרף תקלה שנפלה בהודעות תשלום קנס שנמסרו למערער בגין עבירות תעבורה אין למחוק את הנקודות שנצברו לחובתו בגין אותן עבירות.

הרקע העובדתי ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים

1.        המערער, המחזיק ברשיון נהיגה משנת 1978, ביצע בין השנים 2005 עד 2010 שש עבירות תנועה אשר בגינן נצברו לחובתו 36 נקודות. ואלה העבירות:

(א)      שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה - עבירה לפי סעיף 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) ביום 16.5.2005 (4 נקודות);

(ב)      נהיגה בלא חגורת בטיחות - שתי עבירות לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה במועדים 29.8.2005 ו- 4.3.2009 (6 נקודות בגין כל עבירה);

(ג)       נהיגה במהירות הגבוהה בלמעלה מ-26 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך שאינה עירונית - עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה ביום 24.3.2007 (8 נקודות);

(ד)      נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש - שתי עבירות לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה במועדים 25.7.2007 ו-21.7.2010 (6 נקודות בגין כל עבירה).

           בגין הנקודות שנצברו לחובת המערער כאמור, הוטלו עליו אמצעי תיקון מדורגים על פי סעיף 69א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה או הפקודה). כך נדרש המערער ביום 16.8.2007 להשתתף בקורס בסיסי בנהיגה נכונה (להלן: הקורס הבסיסי) בגין 12 הנקודות שנצברו לחובתו בשל העבירות שביצע ביום 16.5.2005 וביום 24.3.2007, כמתואר לעיל. ביום 21.1.2009 הודע למערער, אשר טרם ביצע עד אותו מועד את הקורס הבסיסי, כי נצברו לחובתו נקודות נוספות בגין העבירות שביצע ביום 29.8.2005 וביום 25.7.2007 (ובסך  הכל 24 נקודות). על כן נדרש המערער באותו שלב להשתתף בקורס ייעודי בנהיגה נכונה (להלן: הקורס הייעודי). ביום 8.3.2009 השלים המערער את הקורס הבסיסי, אך לא עמד בקורס הייעודי (הצדדים חלוקים בשאלה האם המערער החל להשתתף בו (כטענת המשיבה), אם לאו (כטענת המערער)), וביום 5.10.2010 נוכח נקודות נוספות שנצברו לחובתו (בגין העבירות שביצע ביום 4.3.2009 וביום 21.7.2010) הודע למערער כי הוא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה לשלושה חודשים וכי רישיונו יחודש לאחר מבחן עיוני.

2.        לבקשת המערער נערך לו ביום 15.11.2010 שימוע ובמסגרתו טען כי אין לזקוף לחובתו נקודות בגין שתי העבירות שביצע בשנת 2005 (10 נקודות), משום שבהודעות תשלום הקנס שנמסרו לו בקשר עם אותן עבירות לא נרשמו הנקודות שתזקפנה לחובתו בגין ביצוען. המערער טען כי מחדל זה יש בו משום פגם מנהלי המצדיק את ביטול הנקודות שנזקפו לחובתו כאמור אך טענות אלו נדחו על ידי המשיבה. עם זאת ניתן למערער רישיון נהיגה זמני שתוקפו עד יום 9.5.2011, על מנת לאפשר לו לנקוט הליך מתאים כנגד החלטה זו בבית המשפט.

           המערער אכן הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ובה שב וטען כי אין לזקוף לחובתו נקודות בגין העבירות משנת 2005, משום שבהודעות תשלום הקנס שנמסרו לו בקשר אליהן לא צויינו הנקודות המתחייבות בגינן.

3.        בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה ובפסק דינו מיום 16.2.2011 ציין כי אי פירוט הנקודות הנצברות לחובת הנהג כתוצאה מן העבירה שאליה מתייחסת הודעת תשלום הקנס, הוא אכן פגם מינהלי העשוי להשליך על צבירת הנקודות של הנהג ואף להביא לביטולן שכן המחוקק ראה חשיבות וצורך להביא לידיעת הנהג את העובדה שבצד ההרשעה בביצוע העבירה המפורטת בהודעת תשלום הקנס תיצברנה לחובתו גם נקודות על כל הכרוך בכך מבחינת אמצעי התיקון הקבועים בפקודת התעבורה. מכאן ההוראה שבסעיף 69א(ד) לפקודה לפיה יש לציין בטופס הודעת תשלום הקנס את מספר הנקודות שירשמו לחובת מי שיורשע בעבירה המפורטת בהודעה. עוד ציין בית המשפט לעניינים מינהליים כי בעקבות חוסר תיאום בין משטרת ישראל הרושמת את ההודעות ובין רשות הרישוי שבמשרד התחבורה המופקדת על שיטת הניקוד, לא קוימה דרישה זו במשך תקופה ארוכה והודעות תשלום הקנס שנמסרו לנהגים על ידי השוטרים במהלך אותה תקופה לא כללו התייחסות לנקודות שתיצברנה בגין ההרשעה בעבירה המפורטת בהודעה.

           עם זאת סבר בית המשפט כי הפגם המינהלי מן הסוג שנפל בהודעות תשלום הקנס שנמסרו למערער בגין שתי העבירות משנת 2005, אינו חייב להוביל בהכרח לביטול צבירת הנקודות ובנסיבות המתאימות ניתן "לרפאו". בית המשפט הדגיש בהקשר זה כי אמצעי התיקון הננקטים על פי הפקודה בעקבות צבירת הנקודות אינם עונש אלא אמצעי תיקון ועל כן הכלל לפיו "אין עונשין אלא אם כן מזהירים", אינו רלבנטי. עוד ציין בית המשפט כי חשוב ליידע את הנהג על דבר הנקודות שתיצברנה אם יורשע בעבירה המפורטת בעבירת תשלום הקנס, אך יש להניח כי אדם מן היישוב ובפרט נהג מנוסה דוגמת המערער יודע שקיים סיכון לחיוב בנקודות בגין עבירות מן הסוג שעבר. בית המשפט הוסיף וקבע כי לצורך בחינת התוצאות הנובעות מן הפגם המינהלי האמור ראוי לאזן בין האינטרס של הנהג "החפץ להמשיך ולנהוג כהרגלו", לבין "הצורך לתקן את דרכי נהיגתו תוך שיפור בטיחות המשתמשים בדרכים", ובעריכת איזון זה יש לקחת בחשבון את כלל הנתונים הרלבנטיים, ובכללם שיהוי וניקיון כפיים.

           במקרה דנן, כך סבר בית המשפט, מוביל האיזון בין כלל הנתונים הרלבנטיים אל המסקנה כי אין הצדקה לבטל את הנקודות שנצברו לחובת המערער בגין העבירות משנת 2005. בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי לראשונה העלה המערער את הטענה בדבר הפגם המינהלי שנפל בהודעות תשלום הקנס משנת 2005 רק ביום 15.11.2010, במעמד השימוע שנערך לו בעקבות אמצעי התיקון המחמיר שננקט לגביו באותו שלב ולפיו נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים וחוייב במבחן עיוני. זאת אף שכבר ביום 16.8.2007, דהיינו כשלוש שנים קודם לכן, זומן המערער לקורס הבסיסי והודע לו על הנקודות שנצברו לחובתו בגין אחת העבירות משנת 2005 (העבירה מיום 16.5.2005). כמו כן הודע למערער על הנקודות שנצברו לחובתו בגין העבירה הנוספת משנת 2005 (העבירה מיום 29.8.2005) עת זומן לקורס ייעודי ביום 21.1.2009. בנסיבות אלה, משהתייצב המערער לקורסים שאליהם זומן (אף שלא השלים את הקורס הייעודי) ולא הסתייג בהקשר זה מצבירת הנקודות לחובתו, סבר בית המשפט כי יש בכך משום "שיהוי ממושך עד כדי השלמה" מצד המערער עם צבירתן של הנקודות כאמור, וזאת למרות הפגם המינהלי שנפל כאמור בשתי ההודעות לתשלום קנס משנת 2005. בית המשפט הוסיף וציין כי אין לקבל את טענת המערער לפיה שילם את הקנס וויתר על זכותו להישפט על עבירות אלה כיוון שסבר שלא יחויב בנקודות בגינן, בקובעו כי לא עלה בידי המערער לשכנע כי לא ביצע את העבירות. בית המשפט דחה אפוא את העתירה, אך נמנע מלחייב את המערער בהוצאות בהביעו מורת רוח על הפגם המינהלי שנפל, ללא הצדק, בהודעות תשלום הקנס שנמסרו לנהגים דוגמת המערער בתקופה הנזכרת לעיל.

           המערער לא השלים עם מסקנותיו של בית משפט קמא ומכאן הערעור שבפנינו. כמו כן הגיש המערער לבית משפט זה בקשה לסעד זמני שיעכב את פסילתו מלהחזיק ברשיון עד למתן פסק הדין בערעור ובית המשפט נענה לבקשה, בהסכמת המשיבה (ראו החלטת השופטת מ' נאור מיום 17.4.2011 והחלטת המותב שדן בערעור מיום 26.5.2011).

טענות הצדדים

4.        המערער טוען כי יש להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, והוא מדגיש כי בהתאם להוראתו המפורשת של סעיף 69א(ד) לפקודה, מספר הנקודות שיזקף לחובתו של נהג אם יורשע בעבירה צריך להופיע על הודעת תשלום הקנס הנמסרת לו משום שמידע זה יש בו כדי להשפיע על החלטתו אם להישפט או לשלם את הקנס. המערער שב וטוען כי ויתר על זכותו להישפט בגין שתי העבירות משנת 2005 נוכח העובדה כי בהודעות תשלום הקנס שנמסרו לו בקשר אליהן לא נרשם מספר הנקודות שיצברו לחובתו והוא הניח על כן כי לא יצברו לחובתו נקודות בגין אותן העבירות. המערער אינו מתעלם מפסקי-הדין שניתנו בבית משפט זה הקובעים כי הפגם שבאי פירוט הנקודות בהודעת תשלום הקנס, אין בו כדי להוליך לביטול הרשעה חלוטה בעבירה שבגינה שולם הקנס. אולם, לטענתו מן הדין הוא כי במקרה כזה יבוטלו הנקודות שנצברו בקשר עם אותה עבירה, גם אם ההרשעה תעמוד בעינה וזאת בהתאם לעקרון הבטלות היחסית. המערער מפנה בהקשר זה לפסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט לעניינים מינהליים בהם נקבע בנסיבות דומות, על פי טענתו, כי יש למחוק את הנקודות אשר לגביהן לא ניתנה הודעה כאמור. עוד מפנה המערער בהקשר זה לדברי ההסבר להצעת התיקון לפקודת התעבורה במסגרתו התווסף ס"ק (ד) לסעיף 69א לפקודה ולתקנות התעבורה (מסירת מידע בדבר מספר הנקודות לחיוב) (הוראה שעה), התשס"ה-2005 (להלן: לתקנות התעבורה - מסירת מידע). לטענתו, דחיית הערעור יהא בה כדי להכשיר את התנהגותם הפסולה של השוטרים שרשמו את דוחות התנועה ולהוביל לדפוסי פעולה שאינם ראויים. עוד טוען המערער כי בהתאם לתקנה 551(ב) לתקנות התעבורה קמה לו זכות טיעון רק לאחר שהודע לו כי הוא פסול מלהחזיק רשיון נהיגה ואילו בעת שהודע לו כי עליו לעבור קורס בסיסי וקורס ייעודי לא היתה לו זכות כזו. על כן, לטענתו, לא היה רשאי להעלות בפני המשיבה את דבר הפגם שנפל בהודעות תשלום הקנס קודם למועד השימוע. המערער מוסיף וטוען בהקשר זה כי הקורס הבסיסי בו השתתף נערך על ידי קבלן - מפעיל חיצוני ולא על ידי המשיבה וגם מטעם זה לא היה באפשרותו למחות באותו שלב על הפגם המינהלי הנדון. המערער מציין כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא הוא לא השתתף בקורס הייעודי, ולטענתו הזימון לקורס זה מעולם לא הגיע לידיו. בנסיבות אלה סבור המערער כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי יש לדחות את עתירתו מחמת "שיהוי ממושך עד כדי השלמה" עם הפגם המינהלי שעליו הוא מלין. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט בקובעו שהיה עליו לדעת כ"אדם מן היישוב" על דבר הנקודות שתזקפנה לחובתו בגין העבירות שיוחסו לו בהודעות תשלום הקנס משנת 2005. לטענתו קביעה זו עומדת בניגוד להוראת סעיף 69א(ד) לפקודה, והוא מוסיף ומציין כי בתצהירו  - שעליו לא נחקר - הכחיש הן את הידיעה שיוחסה לו כאמור והן את ביצוע העבירות משנת 2005. על כן, לטענתו, אין בסיס לקביעתו של בית משפט קמא לפיה לא שוכנע שהמערער לא ביצע את העבירות שיוחסו לו באותן הודעות.

           עוד טען המערער כי בהודעה שנשלחה לו ביום 16.8.2007, בה נדרש לבצע קורס בסיסי, צויינה רק אחת העבירות משנת 2005 ואילו העבירה הנוספת משנת 2005 נזכרה רק בהודעה מיום 21.1.2009, בה נדרש לבצע קורס ייעודי ומכל מקום, כך סבור המערער, העובדה שמשרד הרישוי הודיע לו בשלב מאוחר כלשהו על דבר הנקודות שהצטברו לחובתו בגין העבירות משנת 2005 אין בה כדי לרפא בדיעבד את הפגם שנפל לכתחילה בהודעות תשלום הקנס המתייחסות לעבירות אלה אשר בהן לא הובאה לידיעתו צבירת הנקודות הצפויה לו אם יורשע באותן עבירות.

           לבסוף טוען המערער כי יש להביא בחשבון במכלול גם את העובדה שהוא זקוק לרישיון נהיגה לצורך עיסוקו בחקלאות וכי אם ייפסל מלהחזיק רשיון תפגע פרנסתו.