למרות התסכול- עיכוב הוועדות במתן היתרי הבניה לבעלי קרקע לא עלו כדי רשלנות

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1178/02 (כב' סגנית הנשיאה דרורה פלפל), במסגרתו נדחתה תביעתם הכספית של המערערים בגין נזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, עקב התארכות הליכי תכנון ואי מתן היתרי בניה במקרקעין שבבעלותם.

רקע עובדתי

1.        המערערים 7-1 היו במועד הגשת התביעה הבעלים הרשומים של חלקים מחלקות 183 ו-186, ואילו המערערים 9-8 הם בעליה הרשומים של חלקה 184, השוכנות כולן בגוש 6354 בפתח תקוה. החלקות, המוקפות ברובן בשטח חקלאי והן היחידות באיזור המיועדות לתעשיה, ממוקמות צפונית למסילת הברזל בחלקו הצפון-מערבי של אזור התעשייה סגולה ברחוב הרכבת בפתח תקוה.

           תכנית המתאר המקומית פת/3/1002/ב אשר פורסמה למתן תוקף ביום 20.5.71 (להלן: תכנית 3/ב), קבעה שהחלקות נמצאות באזור המיועד לתעשייה מזיקה, כאשר בסעיף 10 לפרק ג' של תקנון התכנית נקבע כי "לא יינתן היתר בניה במגרש טרם הושלמה הגישה אליו על ידי דרך סלולה או שביל". בפרק ד' לתקנות התוכנית נקבע שהשימושים המותרים בנכסים המצויים באזור התעשיה המזיקה יהיו "כפי שייקבע בתכנית מפורטת", ובפרק ה' נקבע כי "מקומות הדרכים ורוחבן יהיו כמסומן בתסריט בתנאי שאפשר לקבוע בתכנית מפורטת מקומות נוספים לדרכים" (ראו נספח ב/2 לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה 1, מר יעקב בירנבאום - מוצג נ/11 בבית משפט קמא).

           דומה כי אין חולק שרשויות התכנון ראו את ייעודן של החלקות כייעוד חקלאי, בין היתר, נוכח העובדה שהן היו מוקפות (פרט למסילה) בשטח חקלאי רחב. ואכן, ביום 15.7.76 הופקדה תכנית פת/1232 כחלק ממגמה זו, במסגרתה תוכנן שינוי ייעוד המקרקעין לייעוד חקלאי (להלן: תכנית 1232). המערערים הביעו התנגדותם לכך (מכתבי בא כוחם מיום 29.8.76 ומיום 5.11.76, מוצגים א/3 ו-א/4 למוצגי המערערים), ובסופו של דבר התכנית לא אושרה על ידי השר הממונה וייעודן התעשייתי של החלקות נותר על כנו.

וכך נמשכה השתלשלות העניינים מכאן ואילך:

• 11.11.80 - פניית המערערים לוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה (להלן: הועדה המקומית) לשם קבלת אישור עקרוני לבניה על חלקות 183 ו-184 (מוצג א/7 למוצגי המערערים).
• 25.2.81 - תשובת העירייה כי החלקות נמצאות באזור חקלאות בו הבניה אסורה פרט לצרכים חקלאיים (מוצג א/9).
• 1.3.81 - מכתב מטעם המערערים בו מצוין שהחלקות הוצאו על ידי הועדה המחוזית מתכנית 1232 שניסתה לייעדן לחקלאות (מוצג א/11).
• 4.81 - מכתב מועדת המשנה לוועדה המקומית, בו נאמר כי "החלקה מאחורי פסי הרכבת ואין לה כל גישה [...] ואינה נכללת בכל תכנית מפורטת... מוצע לדרוש תכנית מפורטת לחלקה הכוללת פתרון תחבורתי למעבר הרכבת" (מוצג א/12).
• 2.10.81 - החלטת ועדת המשנה שנתקבלה בישיבתה מיום 13.9.81 "לדרוש הגשת תכנית מפורטת הכוללת פתרון תחבורתי מאושר ע"י המוסדות המוסמכים" (מוצג א/13).
• 11.10.81 - בקשה מטעם בא כוח המערערים לעיון מחדש בבקשה (מוצג א/15).
• 8.11.81 - הועדה המקומית קיבלה החלטה זהה להחלטתה מיום 13.9.81 (מוצג א/18).
• 15.12.81 - המערערים הגישו ערר לוועדה המחוזית (מוצג א/19).
• 27.1.82 - מכתב ממנהל ההנדסה בעיריית פתח תקוה, בו נאמר כי מאחר שלא הוגשה בקשה להיתר כדין, אין המדובר בערר לפי סעיף 152 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק) (מוצג א/20).
• 4.2.83 - הועדה המחוזית, בישיבה שנערכה ביום 16.1.83, דחתה את הערר בנימוק שלמעשה אין בפניה ערר, מאחר שלא הוגשה לוועדה המקומית כל בקשה למתן היתר. הועדה הוסיפה כי גם לו הונח בפניה ערר, היה דינו להידחות, שכן החלקה משוללת דרך גישה, ועל מנת לתת היתר בניה יש צורך בתכנית מפורטת אשר תצביע על דרך גישה, בהתאם לתכנית 3/ב (מוצג א/28).

יצויין כי המערערים לא נקטו בכל הליך משפטי בעקבות דחיית הערר.

• 27.2.84 - המערער 8 הגיש בקשה לוועדה המקומית למתן היתר להקמת תחנת בטון בחלקה 184(מוצג א/30).