לכר נ' שאשא ואח'

פסק דין

1.הנתבע 1 פגע ברכבו בעת נסיעה לאחור ברכבו של התובע. לטענת התובע – הפגיעה הסבה לרכבו נזק של ממש לפגוש, שעלות החלפתו בהתאם לחוות דעת שמאי שקיבל עומד על 1,846 ₪. לטענת הנתבע 1 הפגיעה לא הסבה לרכב התובע נזק כלשהו, והמדובר בנזק ישן.

2. בעדותו טען התובע כי נקודת המפגש היתה באמצע הפגוש הקדמי, וזו גרמה לעיקום פנימי ולהתנתקות חלקית של הפגוש ממקומו בפינה הימנית קדמית של הרכב. התובע טען כי לאחר הפגיעה החליפו הצדדים פרטים והנתבע הציע לו לבצע את התיקון במוסך של הנתבע, דבר שהתובע ביקש לבוחנו. התובע קיבל ראשית הצעה ממוסך אחר באשר לעלות התיקון, פנה לנתבע, ואז הגיב הנתבע בגסות ובהמשך לא השיב עוד לפניות התובע, ועל כן פנה התובע לקבלת חוות דעת שמאי סדורה אשר לנזק ולתביעה משפטית. התובע טען כי לא היו פגיעות קודמות בחזית רכבו (רכב מסחרי משנת ייצור 1992), ואף שאישר שקיים סדק קל בפנס הימני הקדמי, הרי שאותו סדק (שאין הוא יודע מתי נוצר) לא אירע במהלך פגיעה קודמת, שהיא שהביאה לניתוק הפגוש ממקומו.

3.הנתבע מצדו מכחיש בתוקף כי הציע לתובע לבצע תיקון במוסך שלו, וטוען כי אך בקושי נאות למסור את פרטיו, שכן היה לו ברור כשמש כי לא הסב כל נזק לתובע. הוא מכחיש את טיב פניותיו של התובע אליו בהמשך.

4.אין ספק כי קיומה של פגיעה, ולו קלה בפינת הרכב של התובע, אשר הוא לא הזכירה אלא לאחר שנשאל על כך על-ידי נציגת הנתבעת 2 – מקימה חשד מסוים כי ייתכן שפגיעה קודמת היא שהסבה לרכב התובע את הנזק שאת גרימתו הוא מייחס כיום לנתבע 1. ברם דווקא ההרחבה המוחלטת של רוחב החזית על-ידי הנתבע במסגרת הדיון, והכחשתו כי כלל הציע לתובע לתקן את הרכב במוסך שלו, היא המטה את הכף לטובת התובע. נוצרו שתי גרסאות סותרות לחלוטין, ומשעדיפה הייתה בעיניי עדותו של התובע בעניין פעולות הצדדים לאחר התאונה, הרי שאני מבכר לאמץ בהתאם את טענותיו אף לנסיבות הנזק. ממילא אני מאמץ את טענותיו באשר לגובה הנזק, בהיעדר טענות סדורות בעניין וחוות דעת נוגדת מטעם הנתבעים.

הנתבעים יישאו יחד ולחוד בנזקו של התובע ובנוסף בהוצאות המשפט שלו, בסכום של 2,896 ₪.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: