לישינסקי נ' עירית מעלות תרשיחא

פסק דין

תביעה בגין נזק גוף.

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, לאחר שהגישו סיכומים קצרים בכתב.

1.התובעת, ילידת 1985, טוענת כי ביום 7.12.08, בעת שחצתה כביש במעבר חציה, נתקלה רגלה בשוחת ביוב שהייתה ממוקמת במפלס נמוך יותר מגובה הכביש, וכתוצאה מכך מעדה ונפצעה.

2.אין מחלוקת כי המקום הנטען לאירוע התאונה נמצא בתחום שיפוטה של הנתבעת.

3.בסמוך לאחר האירוע פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בחדר מיון בבית החולים בנהריה, שם אובחן שבר תוך מפרקי בבסיס מסרק 5 ברגל שמאל. רגלה של התובעת הושמה במגף גבס והיא שוחררה עם המלצה למנוחה ורגל מורמת.

4.לתובעת אושרה תקופת אי כושר עד יום 28.2.09 (כ - 3 חודשים).

במועד התאונה היתה התובעת בחופשת לידה.

5.התובעת עותרת לפיצוי כולל בסך של 58,100 ₪ על פי הפירוט כדלקמן:

כאב וסבל – 52,000 ₪.

עזרת צד ג' והוצאות – 6,000 ₪.

6.הנתבעת טוענת, מנגד, כי דין התביעה להידחות נוכח העובדה שמדובר בעדות יחידה של בעל דין ללא כל סיוע ו/או חיזוק.

בנוסף נטען כי הנתבעת לא קיבלה הודעה על ליקוי או פגם במכסה הביוב, ומכל מקום, אין מדובר במפגע אלא במכסה ביוב שנמצא בגובה הכביש ואינו מהווה מכשול.

כן נטען כי אין להטיל על הנתבעת אחריות לכל השטחים הציבוריים.

לחילופין מבוקש להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור גבוה (80% לפחות).

באשר לנזק נטען כי לא הוצגו קבלות כלשהן המעידות על הוצאות שנגרמו לתובעת, וכן לא הוצגו ראיות בנוגע לעזרה שנטען כי התובעת היתה זקוקה לה.

7.לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בכל המסמכים שהוצגו בפני, ובכלל זה תמונות המקום וחומר רפואי, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,600 ₪.

כן תשיב הנתבעת לתובעת את האגרה ששולמה.

8.נוכח מהות ההליך אין בכוונתי לנמק את פסק הדין רק אומר כי נתתי דעתי לעובדה כי עדות התובעת הינה עדות יחידה (אם כי יש לציין כי כבר בסיכום הביקור בקופ"ח, מועד סמוך לאירוע, מופיעה גרסת התובעת – "נחבלה כף רגל שמאל בדריכה על מכסה של ביוב").

עוד נתתי דעתי למיקומו הבעייתי של מכסה הביוב (על גבי מעבר החצייה – המקום המיועד לחציית הכביש), כאשר קיים פער מסויים בין גובה הכביש לגובה מכסה הביוב – כפי שניתן לראות בתמונות שהוצגו בפני.