ליקמן נ' רסקו , חב' להתיישבות חקלאית ועירונית בע''מ

פסק דין

בין הצדדים נכרת חוזה, בו השכירה הנתבעת לתובעת נכס בחיפה למטרת ניהולו של גן ילדים. בחוזה התחייבה התובעת לדאוג לקבלת הרישיונות והאישורים הנדרשים לניהול גן הילדים. התובעת הגישה בקשה לעירית חיפה (להלן: "העיריה") למתן רישיון עסק, אך בסופו של דבר נדחתה בקשתה, והנתבעת ביטלה את החוזה עימה. לטענת התובעת, דחית בקשתה לקבל רישיון עסק הינה תוצאה של מכתב ששלחה הנתבעת לעיריה, בו הודיעה על התנגדותה כי ינתן לתובעת רישיון עסק. משלוח המכתב מהווה, לטענת התובעת, הפרה של החוזה, שכתוצאה ממנה נגרמו לה הנזקים נשוא תביעתה זו.

המסגרת העובדתית

ביום 21.2.06 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות, בו השכירה הנתבעת לתובעת נכס מקרקעין שבבעלותה לשם ניהול עסק של גן ילדים, לתקופה של שנה (להלן: "הנכס" ו"ההסכם").

באותו מועד נחתם גם נספח לחוזה השכירות (נספח ג' לכתב התביעה; להלן: "הנספח להסכם"). בסעיף 3 לנספח להסכם נקבע, כי לתובעת ניתנת אופציה להארכת ההסכם בארבע שנים נוספות.

בסעיף 5 לנספח להסכם צוין, כי על התובעת לדאוג לקבלת כל האישורים והרישיונות הנחוצים להפעלת גן הילדים.

ביום 30.5.06 הגישה התובעת לעיריה בקשה לאישור שימוש חורג בנכס, לשם שימוש בנכס לצורך ניהול גן ילדים במקום לצורך מגורים. טרם הגשת הבקשה לעיריה נתנה הנתבעת הסכמתה לבקשה כבעלים של הנכס, בחתימתה על גבי הבקשה. בקשת התובעת טופלה בעיריה כמקובל, ובינתיים ניהלה התובעת בנכס גן ילדים.

ביום 27.3.08 שלחה העיריה לנתבעת הודעה אודות בקשת התובעת לאישור שימוש חורג, בו הודע לנתבעת על זכותה להגיש התנגדות לבקשה תוך שבועיים (נספח א' לתצהיר רועי סהר).

ביום 13.4.08 שלחה הנתבעת מכתב לעיריה, בו הודיעה על התנגדותה לבקשת התובעת (נספח ה' לכתב התביעה) (להלן: "מכתב ההתנגדות"). נוסח המכתב הינו כדלקמן:

"הנדון: הגשת התנגדות לוועדה בדבר שימוש חורג לגן ילדים – רח' הגליל 47 חיפה

ההודעה שבנדון הגיעה למשרדנו ביום 7.4.08.

אנו בעלי הנכס מתנגדים לבקשה ואף תמהים כי לא התבקשנו לחתום עליה כתנאי להגשתה לעיריה."

ביום 27.4.08 התקבל אצל הנתבעת מכתב מן העיריה, מתאריך 16.4.08, בו נטען, כי נעשה שימוש בנכס לגן ילדים ללא היתר כחוק, דבר המהווה עבירה על חוק התכנון והבניה, התשל"ה-1965, והתבקשה תגובת הנתבעת (להלן: "מכתב התלונה").

ביום 1.5.08 שלחה עליזה שוסטר (להלן: "שוסטר"), עובדת הנתבעת, מכתב לעיריה, בו ציינה, כי הנכס הושכר לתובעת, שפנתה לעיריה בבקשה לאישור שימוש חורג (צורף כנספח לתצהיר שוסטר).

לתובעת נודע אודות ההתנגדות ששלחה הנתבעת לעיריה. בין הצדדים התנהלו מגעים, לרבות פגישה, במהלכם ניסו הצדדים להגיע להסכמות בדבר המשך השכירות, תוך שיוסדר נושא רישיון העסק. הדבר לא צלח, וביום 6.7.08 הודיעה הנתבעת לתובעת בכתב על ביטול הסכם השכירות, ודרשה ממנה לפנות את הנכס תוך עשרה ימים (נספח ד1 לתצהיר רועי סהר).

בתגובה למכתב הנתבעת השיבה התובעת במכתב מיום 17.7.08, כי ביטול ההסכם על ידי הנתבעת מהווה הפרה שלו, ואולם התובעת נאלצת בלית ברירה להסכים לפנות את הנכס, אך מבקשת לאפשר לה לסיים את שנת הלימודים (נספח ד2 לתצהיר רועי סהר). הנתבעת נעתרה לבקשה.

בחודש אוגוסט 2008 פינתה התובעת את הנכס, והשיבה אותו לנתבעת.

ביום 8.9.08 החליטה ועדת משנה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה לדחות את בקשת התובעת.

טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי עמדה בכל התחייבויותיה על פי ההסכם עם הנתבעת, לרבות בהתחייבותה לפעול לקבלת רישיון לנהל בנכס גן ילדים, ובתשלומי שכר הדירה שנקבעו בהסכם. מנגד, הפרה הנתבעת את ההסכם עימה, בכך ששלחה את מכתב ההתנגדות לעיריה, שכתוצאה ממנו נדחתה בקשתה לאישור שימוש חורג בנכס, לשם ניהול גן ילדים, והיא נאלצה לעזוב את הנכס, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים בשיעור ניכר.