ליקבורניק נ' דדוש

החלטה

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.8.13 בנתניה.

2. לטענת התובע, בעת שיצא מחניון תת קרקעי פנה שמאלה. הנתבע חנה אנכית לכביש במקום השמור למוניות כשפניו למדרכה. התובע פנה שמאלה ובאותה עת נסע הנתבע לאחור ופגע בו במרכז הכביש. התובע טען שמיקום התאונה והנזקים תומכים בגרסתו לתאונה.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי עמד עם רכבו במקום המותר לעמידה. לפתע, חש בחבטה בחלקו האחורי של רכבו. הנתבע הכחיש כי נסע לאחור וטען כי התובע לא שמר מרחק.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה יצא מחניה ופנה שמאלה. לפתע רכב הנתבע החל בנסיעה לאחור ופגע ברכבו. התובע טען כי בתמונות נראים שברי הפלסטיק במרכז הכביש דבר התומך בגרסתו לפיה התאונה ארעה בעת שהנתבע נסע לאחור. כמו כן, מיקום הנזקים עולה בקנה אחד עם גרסתו שאחרת הנזקים היו בצד הרכב.

5. הנתבע העיד וטען כי עצר ליד תחנת המוניות לשאול שאלה ואח"כ חזר לרכב, אך לא החל בנסיעה, אלא ישב ברכב. לפתע, התובע שיצא מהחניה הסתנוור מהשמש ופגע ברכבו העומד. הנתבע הכחיש כי נסע לאחור.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו יצא מחניה ופנה שמאלה. רכב הנתבע שחנה במאונך החל לנסוע לאחור ופגע בו. מנגד עדותו של הנתבע היתה בלתי מהימנה, כך עדותו לפיה עמד ליד תחנת המוניות, אינה עולה בקנה אחד מיקום עם שברי הפלסטיק במרכז הכביש המעידים על מיקום התאונה. בנוסף, במידה ונכנס לשאול שאלה, סביר הוא שלאחר שקיבל תשובה נסע מהמקום. הנתבע לא ידע להשיב לשאלה מדוע לא נסע לאחר התאונה והמשיך לעמוד בעצירה מלאה במקום.

בנוסף, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בצידו של הרכב עם חלקו האחורי של רכב הנתבע.

לפיכך, סבורה אני כי היה הנתבע לנקוט באמצעי זהירות הנדרשים בעת נסיעה לאחור, להתבונן במראות ולהבחין ברכב התובע היוצא ממקום החניה ונוסע בכביש מאחוריו. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 4,444 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 9.9.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: