ליפשיץ נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

לפנינו ערר על החלטת המשיבה לנכות סך 1,980 ₪ כ"הכנסה נוספת" לצורך חישוב תגמול "מוגדל לפי הכנסה".

ניתן לומר שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית לפחות לא כזו הרלבנטית להכרעה.

לעוררת זכויות חכירה בבניין המצוי בחוף שמן בחיפה. שוכנענו כי מדובר בבניין ישן, מוזנח, נטוש ברובו שכיום עקב מצבו ומצב תשתיותיו לא ניתן לנצל את רובו.

מאידך גיסא, העוררת נדרשת לשלם תשלומי ארנונה נכבדים בעבור הבניין.

בבניין מתנהלת ע"י צד ג' נגרייה מזה כ-15 שנים, בעל הנגרייה משלם דמי שכירות חודשיים בסך 1,980 ₪ ולטענת העוררת מבוצעים התשלומים באיחור כאשר מדי פעם קורה שאינם משולמים כלל.

העוררת טוענת כי יש להתחשב בנתונים לעיל ולהורות למשיבה שלא לנכות את הסכומים היות ובסופו של יום היא איננה מרוויחה מהבניין אלא דווקא מפסידה.

השאלה משפטית. חוק נכי רדיפות הנאצים והפסיקה קבעו כי יש חובת ניכוי כל הכנסה נוספת שיש לניצול השואה מכל מקור שהוא למעט הכנסות שיש לו על פי החוק עצמו.

החוק איננו עוסק בחישובי רווח ולא לוקח בחשבון הוצאות הנדרשות לצורך קבלת ההכנסות, הנכה רשאי לשקול אם הוא חפץ בנכס או בהכנסה הנוספת אם לאו אך כל עוד משולמת ההכנסה הנוספת, אין מנוס אלא לנכותה.

הנכה יכול (והדבר נעשה בד"כ בסוף שנה) לפנות ולמשיבה ולהציג בפניה ראיות לשיעור הכנסתו הנוספת בפועל ואז לקבל את המגיע לו על פי חישוב חדש.

אנו מודעים לכך ששכרה של העוררת יוצא בהפסדה ברם אין אנו יכולים לפסוק בניגוד לדין ולכן נדחה הערר וללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

אהרון שדה, שופט

יו"ר הוועדה

דר' נעמי אפטר

חברת הוועדה

דר' צבי בן-ישי

חבר הוועדה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: