ליפובצקי נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

פסק דין

לפניי תביעה על סך 7,825 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת ביום 4/5/09, כתוצאה מעבודות ריתוך שבוצעו בגן ילדים הממוקם בסמוך למקום שבו חנה רכב התובע.

תמצית התביעה

התובע טוען כי ביום 4/5/09 בשעה 11:00, החנתה הגברת רותי יעקובזון, שנהגה ברכבו, את רכב התובע וזאת ברחוב הרב עמיאל 22 פינת רחוב ניסנבוים בתל-אביב, מול גן ילדים עירוני על שם "צה". כאשר חזרה לרכב לאחר כשעה, גילתה הגב' יעקובזון שהרכב מכוסה באבקה ופירורים כתוצאה מעבודות ריתוך שנעשו בשער הכניסה לגן. הגברת יעקובזון פנתה לעובד שהיה במקום והצביעה על הנזק. הקבלן טען שמדובר ב"כלום" וכי ניתן לטפל בבעיה ע"י רחיצת הרכב. התובע טוען כי גם לאחר רחיצת הרכב, נותרו נזקים כתוצאה מהמקרה. על פי חוות הדעת של חברת "קשת שמאות", הנזק, אשר כולל עבודות זגגות ותיקוני צבע, עומד על 7,161 ₪ ובתוספת שכר טרחת שמאי בסך של 694 ₪. עוד טוען התובע כי לאחר בירור, עולה כי הקבלן שביצע את העבודות במקום הינו הנתבע מספר 2 אשר ככל הנראה העסיק את הנתבע 3 כקבלן משנה מטעמו וכאשר הנתבעת 1, היא זו אשר הזמינה את העבודות מאת הנתבע 2. התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצות אותו על נזקיו.

תמצית ההגנה

הנתבעת 1 טוענת כי היא לא התרשלה ואינה אחראית למקרה. התובע התרשל בכך שהחנה את רכבו ללא תשומת לב. הנתבעת 1 טוענת כי אין עילה כנגדה, שכן התאונה נגרמה עקב רשלנותו הבלעדית של הנתבע 2, אשר ביצע עבודות ריתוך במקום. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה וגם לא התייצב לדיון, למרות שנראה שקיימת מסירה כדין של התביעה לידיו. לגבי הנתבע 3, נראה שלא קיימת מסירה כדין, שכן אישור המסירה חזר בסימן לא ידוע.

דיון

ביום הדיון, שמעתי את עדותה של הגב' יעקובזון וכן את עדותו של מר שלמה גדול, סגן מנהל מחלקת הבינוי של הנתבעת 1. כל צד טען את טענותיו לפניי.

התובע, באמצעות הגב' יעקובזון, בת זוגתו לחיים, אשר הייתה עדה לאירוע, הציגה לפניי חוות דעת שלא צורפה אמנם למסמכי התביעה, אם כי בטעות (חשבון שכר הטרחה של השמאי כן צורף לתביעה). על פי חוות הדעת, הנזק שנגרם לרכב מסתכם ב-7,161 ש"ח ומקורו בצורך להחליף את זכוכיות הרכב בחלק הקדמי, בדלת ימין קדמית וכן חלון צד וכן בגין עלות עבודות זגגות ועבודות כלליות. לתביעה צורפה כנספח א', עותק מכרטיס העבודה של המוסך ואשר בו עלות התיקון בגין עבודות ובגין חלפים עומדת על 6,770 שקלים לא כולל מע"מ. גב' יעקובזון העידה לפניי וטענה שגם לאחר רחיצת הרכב, נותרו השמשות ניזוקות.

נציג הנתבעת 1 הציג לפניי חלק מחוזה ההתקשרות מול הנתבע 2, כאשר על פי חוזה זה, על הנתבע 2 לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי למנוע גרימת נזקים במהלך ביצוע העבודות והוא זה שאחראי לכל נזק שייגרם כאמור לעיל. כמו כן, הציג לפניי נציג זה, תמונות של גדר הברזל שהוחלפה ושל הכניסה לגן. גברת יעקובזון ציינה כי היא החנתה ממש מול הכניסה לגן (ראה עמוד 2 שורה 22 לפרוטוקול).

על יסוד עדותה של הגברת יעקובזון שהייתה אמינה עלי ועל יסוד האמור בתביעה וכן על יסוד חוות הדעת השמאית ובהיעדר הגנה מצד הנתבע 2, יש לחייב את הנתבע 2 במלוא סכום התביעה בסך של 7,825 ₪.

לגבי הנתבעת 1, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי מחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב גם את הנתבעת 1 לשלם לתובע את מלוא נזקיו. שוכנעתי אמנם כי הנתבעת 1 התקשרה עם הנתבע 2 כדי שזה יבצע עבורה את העבודות כקבלן מטעמה. יחד עם זאת, גם הנתבעת 1, כמזמינת העבודות, ובפרט כרשות מקומית, חייבת חובת זהירות כלפי התובע וכן כלפי כל עוברי האורח אשר עוברים במקום ביצוע העבודות, כאשר לכל הפחות על הנתבעת 1 לוודא שהקבלן מטעמה אכן נוקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים במהלך ביצוע העבודות כדי למנוע גרימת נזק.

ההתרשמות שלי, הינה כי הנתבעת 1 לא עמדה בחובה הנזכרת לעיל. מהתמונות שהוצגו לי ע"י הנתבעת 1 עולה כי מקום ביצוע העבודות לא גודר ולא נתחם בצורה כלשהי. כמו כן, מי שהיה אחראי על ביצוע העבודות במקום מטעם הנתבעת 1 כמפקח, (מר מיכאל כואס) לא התייצב לעדות (ראה עמוד 2 שורה 9-11 לעדותו של נציג הנתבעת 1 בעניין זה). מעיון בתמונות, עולה כי הגדר שהוקמה ואשר בוצעו בה עבודות ריתוך, נמצאת בסמוך ממש ובמרחק של כשני מטרים לכל היותר ממקום שמיועד לחניית רכבים. בנסיבות אלה, היה על הנתבעת 1 למנוע אפשרות של חניית רכבים במקום לתקופת ביצוע העבודות וזאת ע"י הקמת תמרורים מתאימים או על ידי כל אמצעי אחר, או לחילופין, לכל הפחות, להקים גדר (מבד או כל אמצעי מקובל אחר), אשר תחצוץ בין גדר הברזל שבה ביצעו עבודות של ריתוך ולבין המקום שמיועד לחניית רכבים. לא יכול להיות ספק, כי הנתבעת 1 ידעה ולכל הפחות הייתה צריכה לדעת, כי עבודות הריתוך עלולות לגרום לנזק לרכבים שיחנו בסמוך למקום. טענת נציג נתבעת 1 במהלך הדיון, כי לא ניתן היה להקים גדר אינה מקובלת עלי וגם לא נומקה על ידו.

לפיכך, מצאתי גם את הנתבעת 1 כאחראית לכל נזקי התובע. בהעדר חוות דעת שמאית נגדית או ראיות ממשיות אחרות שיתמכו בהפחתת הסכומים שלהם טוען התובע, יש מקום לחייב את הנתבעת 1 במלוא סכום התביעה.

בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבע 3, בנסיבות העניין, ומניתן פסק דין כנגד שני הנתבעים הראשונים ובהם העירייה ומשאלת המשך ההליך לגבי נתבע 3 הושאר לשיקול דעת בית המשפט ומשלא בוצעה מסירה כדין עד היום לנתבע זה (אשר שמו אף נרשם בתביעה כ"מר סרגיי" ללא שם משפחה ותוך ציון המילים "ג.ס. מסגרות", שמייצגות שם עסק ולא אישיות משפטית), התביעה כנגד נתבע 3, נמחקת ללא צו להוצאות.

בכל הנוגע להודעת צד ג', הרי שבהיעדר התייצבות הנתבע 2, ההודעה מתקבלת במלואה, כך שהנתבע 2 ישלם לנתבעת 1, את מלוא הסכומים שבהם היא חויבה לשלם לתובע ובתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

סוף דבר

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 1 ואת הנתבע 2 ביחד ולחוד לשלם לתובע 7,825 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

הנתבע 2 שהוא גם צד ג', ישלם לנתבעת 1 בהודעת צד ג' את הסכומים שנזכרו לעיל ואשר בהם חויבה הנתבעת 1 לשלם לתובע ובנוסף 500 ₪ בגין הוצאות משפט של הנתבעת 1 בהודעת צד ג'.

התביעה כנגד הנתבע 3 נמחקת ללא צו להוצאות.